תעשיית המוסיקה ברחבי העולם סבלה משתי עונות של קורונה, שכללו בתוכן מספר גברים והגבלות אחרות. התוצאה: אולמות קטנים ומועדונים שעדיין לא "חזרו לעניינים" באופן מלא. עם זאת, בכל הקשור לעסקי המוסיקה הקלאסית הרי שאנו עדים לתנופה מחודשת וחיובית, בזכות קהלים שמצביעים ברגליים וחוזרים בהיקפים מרשימים לאולמות במרכז אירופה, לרבות בגרמניה, אוסטריה, שוויץ וגם אצלנו בישראל !

וכך מראים הנתונים הסטטיסטיים: החל מחודש יולי ועד השבוע הראשון של חודש ספטמבר הנוכחות בפסטיבלים בלייפציג וגנר באוסטריה שהתקיימו ב-22 אולמות מקורים, הגיעו ל-100 אחוזים. גם פסטיבל זלצבורג (96 אחוזים) ופסטיבל האופרה של מינכן (95 אחוזים) רשמו נתונים מצוינים.

האם מדובר במגמה? ובכן, עדיין מוקדם. הנקודה המסובכת היא עדיין כיצד תזמורות, בתי אופרה ואולמות קונצרטים המסתמכים על מימון ציבורי, יכולים להפוך את המגמה לקראת עונת החורף הקרובה, שכן חלק לא מבוטל מהם הפסיקו למכור מנויים במהלך ימי המגפה. הבעיה מתגלה עכשיו, שכן הם מוצאים את עצמם עומדים מול שוקת שבורה, לאחר שאיבדו קשר עם הקהל המחויב ביותר שלהם, אותו יהיה קשה מאוד להחזיר.

עם זאת, ישנן דוגמאות חיוביות: ל-Tonhalle Duesseldof בגרמניה היו כ-5000 מנויים בטרם פרץ נגיף הקורונה לחיינו. לקראת עונת המנויים 2022/23 כמות המנויים חזרה כמעט במלואה (4700). גם ה-Deutsche Staatsphilharmonie הגדילה את מספר המנויים שלה ביותר מ-50 אחוזים. האם מדובר בנס? סביר להניח שלא, אלא בעיקר עבודת שיווק והסברה אינטנסיבית שנמשכה גם לאורך תקופת המגפה.

ניכר כי מוסדות מצליחים המנוהלים היטב, המשיכו להשקיע משאבים בשמירה על קשר עם הקהל שלהם, גם במהלך תקופת הסגרים והמגבלות באמצעות ביצוע מוסיקה קאמרית בכנסיות או בכל מקום אחר. כך למשל, תזמורת לודוויגסהפן פיתחה "בית מרקחת למוסיקה מקוונת", בה יכלו חובבי המוסיקה להצביע עבור הקטעים המוסיקליים האהובים עליהם בהתאם למצב הרוח.

במקרים אחרים, מוסיקאים ואנשי צוות היו נגישים באופן אישי אונליין עבור המנויים. חלקם אפילו התקשרו למנויים והופיעו במסגרת קטעים קצרים דרך הטלפון. כך למשל, חברי תזמורת בדויסבורג שבגרמניה מיהרו לצאת בטוקסידו על אופניהם ומסרו את עלוני עונת המנויים באופן אישי למנויים השונים בכל רחבי העיר. זוהי הוכחה נוספת כיצד בניית גשרים וקשרים אישיים בני-קיימא עם קהלים, הם אחד הכלים האפקטיביים ביותר עבור תזמורות בכדי להישאר רלוונטיות.  

בעיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא משבר האנרגיה והאינפלציה העולמית, אשר נותנים את אותותיהם גם אצלנו. באירופה, שלא כמו בישראל, נשאלת השאלה האם ניתן יהיה לחמם ולהאיר את אולמות הקונצרטים ובתי האופרה כראוי במשך כל תקופת החורף, שמא תהיינה תקלות, עובדה שעלולה לגרום לסיוט נוסף עבור תעשיית התרבות, יחד עם תעשיות רבות אחרות תוך פגיעה חמורה בשגרת החיים במרחב הציבורי.

ומה לגבי ישראל? התזמורת הפילהרמונית הישראלית פעלה לאורך תקופת הקורונה במסגרת קונצרטים "קטנים" ובעיקר ברשת. בימים אלה היא שבה לפעילות שגרתית, בתקווה לעונה מוסיקלית גדושה ואיכותית.