המוסיקאי אריק כהן, מהגיטריסטים ונגני הבגלמה והבוזוקי המובילים בישראל, מנגן בימים אלה עם דודו אהרון ואיציק קלה, ומשתתף בהקלטות של מיטב האמנים הישראליים.

לאורך השנים ליווה בהקלטות ובהופעות את מרבית אמני הז'אנר המסולסל, בהם: פיני חדד, ישי לוי, אלי לוזון, יוני רועה, שלומי שבת, מושיק עפיה, אביהו מדינה, אייל גולן, חיים משה, יואב יצחק, אביבה אבידן, ליאור נרקיס וקובי פרץ.

אריק, זוכר את ההופעה הראשונה שלך?

"גדלתי בחדרה בבית מוסיקלי, אבא שלי, ז'אק, ניגן כגיטריסט בכל מיני תזמורות חתונות בשנות ה-70 וה-80. גם דוד שלי היה גיטריסט, יחד עם סבתא שלי שהייתה פסנתרנית.

כילד התחברתי דווקא לתופים, אהבתי את הקטע של להחזיק קצב. הוריי רשמו אותי לקונסרבטוריון כשבהמשך למדתי תיפוף אצל דני וולה. במסגרת הזו הופעתי כמתופף לראשונה בגיל 11 יחד עם תזמורת הנוער של חדרה.

במהלך הופעה ב"הדסים" של הגיטריסט ברק חנוך, קיבלתי את התובנה וההארה שאני רוצה להיות גיטריסט. נטשתי את התופים ולימדתי את עצמי לנגן על גיטרה. 

ההופעה הראשונה שלי כגיטריסט הייתה למעשה בגיל 14 באירוע משפחתי. אני זוכר שניגנתי עם אחד הקלידנים הגדולים בתחומו, חיים חדד ז"ל, שאמר שאני בחור כישרוני והפציר בי ללמוד שלל סגנונות ולא רק מוסיקה מזרחית. זה היה טיפ ששינה את חיי. לאט לאט התחלתי להתברג, כי היתרון שלי היה שידעתי לנגן שלל סגנונות עם כל זמר בכל סגנון. היו לי מלא שירים בראש והייתי בקיא בהכל. היה לי גם ביטחון להחזיק הרכב ולהוביל אותו, וזה משהו שמלווה אותי עד היום".

מה המוטו שלך?

"אני בנאדם מאד נוסטלגי, והמוטו שלי הוא שילוב של לכבד את הישן והשורשים, ובמקביל לשלב זאת עם חדשנות. כך התחלתי לנגן בשנות ה-90 על גיטרות אקוסטיות בסאונד של בגלמה. עשיתי 'שקשוקה' של סגנונות במוסיקה המזרחית".

איך, כמוסיקאי, אתה מקבל את תקופת הקורונה?

"זו הייתה תקופה של חשבון נפש. עבורי זו הייתה תקופה די טובה כי היא נתנה לי זמן לעצור, לחשוב קצת ולאזן את כל התדרים, וכן לעשות סדר בראש לגבי המאוויים לעתיד. היציאה משוונג העבודה גרמה לי לעשות חושבים עם עצמי ולחזק את עצמי יותר מבחינה מוסיקלית".

מה החשיבות של איגוד המוסיקאים עבורך?

"איגוד המוסיקאים הוא בית חם לכל המוסיקאים. הוא משמש לנו כגב, תמיכה וידע. האיגוד עוזר למוסיקאים שנמצאים במצוקות מסוימות או אתגרים משפטיים . הוא תמיד עוזר ותומך, גם כלכלית וטוב שיש אותו. בכלל, אני חושב שבמדינה מתוקנת חייב שיהיה איגוד כזה. זה גם מנחה את המוסיקאים לסטנדרט עבודה, שכן להיות מוסיקאי זה מקצוע מכובד. גם 'עילם' מסייעת עם תמלוגים עבור המוסיקאים, על מנת שנזכה לתגמול עבור עבודתנו".