- טלפון: 03-695-9355
תפריט
תפריט
כשהמוסיקאי דוד רגב זערור החל להתעניין בילדותו במוסיקה דרך אביו רוני, חובב מוסיקה מושבע ובסיסט, הוא גילה גם כי סבא רבא שלו, המוסיקאי יוסף זערור (1902-1969) שגדל ופעל בעיראק לאורך שנות ה-20, ה-30 וה-40 עד שעלה לישראל בשנת 1951, היה אחד מנגני הקאנון הגדולים בעולם ומנהל תזמורת רשות השידור העיראקית בשנות ה-30 של המאה ה-20.
"אני זוכר אבא שלי נהג לפני השינה להשמיע לי קסטות ביתיות של סבו, יוסף זערור, והייתי נרדם לצלילי התקסימים הקסומים שלו", מספר דוד. "מגיל קטן התחלתי לנגן על מוסיקה: אבי לימד אותי לנגן על גיטרה ובהמשך עברתי לנגן על בס וכילד ניגנתי גם על קרן יער ולמדתי אצל המוסיקאי יעקב קלינג ז"ל. המוסיקה תמיד הייתה חלק ממני: סיימתי מגמת מוסיקה בבית הספר 'בליך' ברמת גן וכן לימודי מוסיקה בקונסרבטוריון ברמת גן".
ואיפה המוסיקה של סבא רבא שלך נכנסה לתמונה?
"תמיד היה לי חלום לנגן את המוסיקה שלו. בילדותי ובנעוריי הייתי מנסה להוציא את הצלילים הללו על הכלים המערביים ותמיד שאפתי ללמוד לנגן גם על קאנון ולנגן את המוסיקה שלו. בעידוד אהובתי ובת זוגי, יוהני פרז, עשיתי זאת ואני מגשים את החלום".
עוד בטרם עבר לנגן על קאנון בהופעות, ניגן רגב-זערור (38) כבסיסט בהרכב שהקים עם זוגתו בשנת 2012 – "לה פלפולה – חגיגה מצרית", שהתמקד בנגינת מוסיקה מהסרטים הערביים ששילבה נגינה וריקוד. בשנת 2016 הוקם ההרכב מחדש תחת השם "לה פלפולה גרוב" והוא נחשב כיום לאחד ההרכבים המסקרנים והמעניינים בסצנת המוסיקה המקומית (ומחוצה לה).
ההרכב המחודש מונה חמישה נגנים: רגב זערור (קאנון, שירה וניהול מוסיקלי), תום מרגלית (עוד ושירה), איציק זגזג (כינור), בן מכלוף (שירה, דרבוקה וריק) ואלן אלייב (כלי הקשה ודוייארה), כשעל הפן הריקודי ועל ההפקה המוסיקלית אמונה יוהני פרז.
"ההרכב מנגן את המוסיקה העיראקית של פעם, בסגנון שירה כמו של פעם ומתמסר למקאם העיראקי תוך שמירה על סאונד אותנטי", מסביר רגב-זערור. "הגרוב שלנו זה הגרוב העיראקי הריפי שבא מהכפרים הבדואים, זה גרוב מטורף שהוא בתוך המוסיקה העיראקית כבר למעלה מ-80 שנה. לא מכירים אותו כל כך בארץ אלא בעיקר העיראקים המבוגרים מכירים אותו, ואנחנו נותנים למוסיקה הזו טוויסט שמשלב את המקאם העיראקי הקלאסי בשילוב ייחודי של ריקוד, שזה משהו מהפכני שלא היה במוסיקה הזו, הודות ליוהני. עוד ייחודיות היא שאנחנו חבר'ה צעירים, שלא כולם עיראקיים, אבל כל חבר בהרכב מנגן ושר גם סולו, כשאנחנו מלווים אותו בשירת מקהלה".
איך המשפחה מקבלת את העשייה שלך?
"רואה בכך גאווה רבה, וגם ילדיו של יוסף זערור גאים ורואים בי ממשיך דרכו, אך אני מקבל גם תמיכה מחוקרים ומוסיקאים ממדינות ערב השונות, וכל מיני שייחים מזמינים אותי אליהם לחפלות בלונדון ובקפריסין".
בתקופת הקורונה, תקופה שהשביתה כמעט כליל את תעשיית המוסיקה, רבות מההופעות של ההרכב נדחו, ורגב-זערור וחבריו בחרו לנצל את הזמן לעבודה אינטנסיבית באולפן על אלבום הבכורה, מתוכו יצא בימים אלה שיר ראשון – " Weil Galbi", שיר מתוך המקאם העיראקי. "זה אחד הדברים החיוביים שיצאו לנו מהקורונה הזו", מספרת רגב-זערור. "היה לנו זמן לשבת ולהקליט, ואני מקווה שבסוף השנה כבר האלבום החדש יהיה בחוץ. מטרתו היא לחלוק כבוד לעמודי התווך של המוסיקה העיראקית בכלל ולסבי, יוסף זערור, בפרט, ולחשוף את הקהל למוסיקה שהוא לא הכיר".
איך הקורונה השפיעה עליכם?
"זה מאתגר ולא קל אבל אין מה לעשות, היו לנו תכניות להופעות בחו"ל ובארץ והכל בוטל או נדחה עד כי היינו צריכים להתחיל לסגור הופעות מהתחלה, אבל התמודדנו, בין אם זה בהופעות זום, מופעים פרטיים וכדומה".
בימים כאלה, מה אתה חושב על איגוד המוסיקאים הישראלי?
"אני חושב שהאיגוד עושה עבודה מאד חשובה. חשוב שתהיה תמיכה ועזרה לנגנים ולמוסיקאים כי אנחנו מאד עצמאיים ואין לנו אבא ואמא כל כך בעולם המוסיקה והמיינסטרים המסחרי, ותמיד טוב שיש איגוד שנוכל באמת להיעזר בו כי אנחנו פשוט מנסים להתפרנס מהמוזיקה ולהופיע כמה שיותר. לפעמים מוסיקאים סוגרים הופעות ולא יודעים לגבי התשלומים והזכויות שלהם ולכן טוב שיש את האיגוד התומך הזה".
*ההופעה הקרובה של "לה פלפולה גרוב" תתקיים ב-3 בפברואר (יום חמישי) בשעה 21:00 ב"בית מזרח מערב" (רחוב ד"ר ארליך 16, תל אביב).
האיגוד הוקם בשנת 1974 על ידי קבוצת מוסיקאים שהתארגנה כאגודה עותומנית בשם "אגודת המוסיקאים העצמאים". זאת עדיין המסגרת המשפטית בה פועל האיגוד עד היום וזהו שמו הרשמי והמשפטי.
כל הזכויות שמורות לאיגוד המוסיקאים הישראלי 2021 © | בניית אתרים הקידום שלי