מנגן ושר – המוסיקאי יוסי פיין בשיר בכורה כזמר

המוזיקאי יוסי פיין, החתום על שיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים בולטים כמוסיקאי, גיטריסט ומפיק, שחרר השבוע שיר בכורה כזמר – "אנא בחיבאק". תפסנו איתו שיחה קצרה על השראה, מוסיקה ומה שביניהן

דודי פטימר

בימים אלה רושם המוסיקאי יוסי פיין הישג אישי נוסף: הוא הקליט, לראשונה בקריירה שלו בת 4 עשורים, שיר בכורה כזמר – "אנא בחיבאק", אותו גם כתב, הלחין והפיק בעצמו.

"השיר נולד מתוך כתיבה שהייתה בעצם סוג של תרפיה והבנה על מערכות יחסים שהיו לי בעבר, כמו גם ההבנה שאני, כמו עוד כמה גברים, לא אומר מספיק את המשפט 'אני אוהב אותך', עד שזה מאוחר מידי", מספר פיין.

"בתור ילד אני זוכר ש'אנא בחיבאק' פירושו 'אני אוהב אותך'. אני גם זוכר שירים שאימהות של חברים היו שומעות וזה חזר על עצמו.  אם היו אומרים לי לפני הרבה שנים שכך יקראו לשיר הראשון שלי – הייתי חושב שזה מגוחך אבל הנה".

איך זה מרגיש לשיר לראשונה? להשמיע את הקול מהגרון ולא רק מכלי הנגינה כפי שאתה רגיל.

"בהחלט מפחיד בהתחלה כי הפער בין כמה אני מרגיש בטוח בנגינה לבין לשיר היה גדול. שלום חנוך הוא הראשון שהאמין שאני יכול ונתן לי את הבמה  בין השנים 2015-2017 לשיר את 'הולך בטל', אז זה תהליך מאד איטי שקרה. שלום זרע את הזרעים".

כמי שכתב, הלחין, הפיק וביצע את השיר ובכלל – עד כמה אתה קשוח עם עצמך כשאתה ניגש להקליט?

"זה דיי נורא ואיום. המזל הוא שעשיתי המון גרסאות והקשבתי למה שאנשים הרגישו שיוצא הכי טוב, כי ככל הנראה הייתי הורס את זה בניסיון לשפר".

מהו הקו המנחה אותך כמוסיקאי באופן כללי? הן כנגן, הן כיוצר ומפיק.

"הקו המנחה הוא 'איך זה מרגיש?'. שיהיה אותנטי לאמן ושיהיה קל להבנה גם בגוף וגם אם רוצים לשיר או לזכור את הקטע – בלי להתפשר על איכות נגינה".

מה זה עבורך להיות מוסיקאי בישראל?

"כיף גדול. יש מספיק מבחר של כל כך הרבה גוונים מוסיקליים שאפשר להתנסות בהם המון. הרב תרבותיות בישראל היא אחד היתרונות הגדולים כאן".

 איך עוברת עליך תקופת הקורונה כמוסיקאי? זה ענף שחטף מהלומה לא קטנה. מה סייע לך לשרוד את התקופה?

"לי אישית זה פתח המון – הופעתי בעשרות חצרות ברחבי הארץ, ובעצם ככה התחלתי לשיר מול קהל, הרחק מאור הזרקורים. זאת הייתה ברכה גדולה וגם יכולתי לעשות הרבה דברים מוסיקליים כמו לחזור לנגן בס אחרי 5 שנות גיטרה בלבד, זה בעצם פתח לי עוד ערוץ התפתחות".

מה אתה חושב על פעילותו של איגוד המוסיקאים הישראלי?

"האיגוד בישראל הוא מבורך וצריך להעריך זאת. כך גם התשלומים מהשמעות ברדיו. בארה"ב זה אפילו לא קרוב: ניגנתי על להיט שמכר 8 מיליון עותקים  ועשרות אלפי השמעות בארה"ב  ובסוף השנה קיבלתי צ'ק על סך 800$ בלבד. בארץ זה הרבה יותר מסודר".

מה עוד אתה עושה בימים אלה?

"מופיע לבד, מנהל את פסטיבל הג'אז בים האדום, מלמד ב'רימון', 'BPM' ו'פלוטו'. יש לי גם פודקאסט שניקרא 'אלתרנתיב' שבו אני מראיין מוסיקאים  בצורה יותר אישית ומעמיקה על הרבה דברים".

דילוג לתוכן