לרגל חג הביכורים חזרנו אל סיפורו של פסטיבל הזמר החסידי, שהיה לאבטיפוס הראשון כז'אנר הפופולרי העכשווי המשלב בין שירי קודש לצלילי 'חול'
שנות ה־70 נחשבות ללא ספק לתקופת תור הזהב בהם פרחו הפסטיבלים בארץ. מלבד הזמר החסידי התקיימו בישראל במקביל פסטיבל הזמר והפזמון, הזמר המזרחי, שירי הילדים, שירי בירה, שירי משוררים, שירי התנ"ך ופסטיבל שירי יידיש. באותן שנים השתתפות בפסטיבלים הייתה סמל סטטוס, ומיטב אומני ישראל השתתפו בכמה תחרויות במקביל.
בניגוד לתוכניות ריאליטי מוסיקליות, שתופסות את מלוא תשומת הלב הציבורית כיום ומתבצעים בהם בעיקר קאברים לשירים עבריים ולועזיים מוכרים, התנאי להשתתפות בפסטיבלי הזמר בסיקסטיז ובסבנטיז היה הגשת שירים מקוריים שלא נשמעו קודם לכן ונחשפו בהם בבלעדיות.
רבים מאותם שירים היו ללהיטים במצעדי פזמונים ובמרוצת השנים הפכו לנכסי צאן ברזל. קלאסיקות כמו "יברכך", "עושה שלום במרומיו", "אדון עולם", "שים שלום", "עוד יישמע" ו"שישו ושמחו", למשל, נוצרו במיוחד לפסטיבל החסידי וכל כך הוטמעו במורשת היהודית, עד שלעתים מתייחסים אליהם כחומר עממי עתיק יומין.
כדי להבין מה מקור ההשראה לייסוד הפסטיבל החסידי, נחזור אחורה ליוני 1967. הימים שאחרי מלחמת ששת הימים היו אפופי אופוריה. הניצחון הגדול מול צבאות ערב תרם לתהילתו הגדולה של צה"ל ולשמחה עצומה בקרב עם ישראל, שהרגיש שנס גדול התרחש. אותה תחושת נס שריחפה באוויר הובילה לחיזוק האמונה בכוחו של אלוקים, מה שתורגם בעולם הבידור למופעים ולהצגות בעלי נופך דתי.
בשל כך, הגו המפיקים מיקי פלד ונחום בייטל את הרעיון להפיק באופן עצמאי את פסטיבל הזמר החסידי, שיספק לחנים עכשוויים בעיבודים פופיים למילים מהמקורות. מי שגויס למלאכת הניהול המוסיקלי הוא מנצחה של מקהלת הרבנות הצבאית – המוסיקאי מנשה לב-רן.
חשבתי במונחים של מוסיקה", סיפר לי לב-רן. "רציתי להחדיר אופנה חדשה לבידור הישראלי: ז'אנר מוזיקלי שמבוסס על פסוקים מהמקורות. שיתפנו גם את הרב לאו, שחיבר אותנו לנשמה של הרעיון והביא לנו פסוקים מתאימים. לאט־לאט התגבשה הקבוצה".
הפסטיבל הראשון התקיים בשנת 1969 בהיכל התרבות בתל אביב פסטיבל הזמר החסידי הראשון. המנחה היה מני פאר, שהנחה לאורך השנים את מרבית הפסטיבלים. בהמשך הנחו אותו גם רבקה מיכאלי וחנן גולדבלט.
המילים היו לקוחות מהמקורות, אך הלחנים היו מקוריים. כך לצד לחן של רבי שלמה קרליבך היו גם לחנים של נורית הירש, שייקה פייקוב וחיים צור. העיבודים נעשו על ידי מוסיקאים כמו שמעון כהן, יצחק (זיקו) גרציאני, אריה לבנון וד"ר חנן וינטרניץ. המנצח והמנהל המוזיקלי היהכ אמור מנשה לב-רן.
בפסטיבל הביכורים השתתפו מיטב מאומני התקופה: יגאל בשן, אריק לביא, השלושרים (שלום חנוך, בני אמדורסקי וחנן יובל), רחל אטאס, האחיות גליה ונירה רבינוביץ' והרכב שהופיע בפסטיבל בהופעת בכורה רשמית: צמד רעים, הלא הם ישראל גוטסדינר ובני רוזנבאום, שהשתתפו במרבית הפסטיבלים והגיעו למקומות הראשונים ופעמיים למקום הראשון.
מי שזכו בפסטיבל הראשון היו האחיות נירה וגליה רבינוביץ' עם השיר "צמאה נפשי", שהלחין פנחס קהתי. "עוד לפני הפסטיבל החסידי הקלטתי תקליט עם שירי שבת יחד עם שלמה ניצן", סיפרה לי רבינוביץ'. "אלו היו שנים שהפופולריות של שירי הפולקלור היהודי עלתה וגברה, וברוח הזו התקיים הפסטיבל. אחותי גליה ואני עלינו לבמה בשמלות כחולות עם נקודות לבנות ושרנו את השיר שהלחין הדתי המלומד פנחס קהתי למילים מתוך ספר תהילים. הקהל התרגש מהשיר שביצענו ובחר בנו למקום הראשון, אבל את הפרס הכספי קיבל המלחין ולא הזמרים".
במקום השני זכה יגאל בשן עם השיר "עושה שלום", שהלחינה נורית הירש. "מנשה ביקש ממני שיר וחיפשתי טקסט להלחין", משתפת הירש. "התייעצתי עם אהוד מנור ז"ל הגאון, והוא המליץ לי על הפסוק 'עושה שלום במרומיו'. הצעתי את השיר ליגאל בשן, והוא תפס בכל העולם. בזכות השיר הזה הזמינו אותי לאחרונה לניו יורק לכנס מקהלות הזמיר העולמי. אגב, יגאל לא ביצע את השיר בהופעותיו לאחר הפסטיבל ולכן כיום פחות מזהים אותו כמבצעו המקורי. לפני כחצי שנה משה קפטן, המנהל האומנותי של הבימה, צלצל אלי וסיפר שראה בברודוויי מחזמר פנטסטי שקוראים לו'come from away', שזכה בכמה פרסי טוני. להפתעתו ביצעו את 'עושה שלום' במהלך ההצגה. השיר נקרא שם "come from away prayer. אני לא ידעתי בכלל ששילבו אותו שם".
"'עושה שלום' הוא השיר היהודי הכי נפוץ ומפורסם בעולם, יותר מכל שיר אחר", טוען לב-רן, "והוא התפרסם בפסטיבל הזמר החסידי".
את המקום השלישי בפסטיבל הראשון קטפו השלושרים עם השיר "והאר עינינו", שהלחין רבי שלמה קרליבך. ההופעה שם לדברי חבר השלישייה, חנן יובל, לא הייתה עניין של מה בכך ללהקת פופ־רוק חדשנית. "דמיין לעצמך שעל הבמה של היכל התרבות עמדו שלושה חבר'ה שנראים כמו פושטקים, עם פאות לחיים ומכנסיים מתרחבים ולקחו מקום שלישי בפסטיבל זמר חסידי. כיום דבר כזה לא יכול לקרות", הוא צוחק. "החיבור שלנו לשיר היה מיידי. זה קרה כשפגשנו את קרליבך במשרד של מיקי פלד והוא השמיע לנו את השיר".
"הפגישה שלנו עם רבי שלמה קרליבך נערכה בקומה התחתונה של מלון 'שרתון' הישן בתל אביב", מספר ישראל גוטסדינר מ"צמד רעים". "הוא השמיע לנו שירים שהלחין, בהם את 'עוד יישמע', שביצענו מאוחר יותר בפסטיבל הרביעי ולקחנו איתו את המקום השני. קרליבך אמר לנו שהשיר הזה ינוגן בכל חתונה יהודית בעולם, והוא צדק. אחרינו הגיעו לפגוש אותו השלושרים, ואני זוכר אותו מכתיב לשלום חנוך את האקורדים של 'והאר עינינו' ומלמד אותו לשיר בסלסול ופיוט חסידי".
"השלושרים נדלקו על הרעיון המוסיקלי והכניסו את האלמנט שלהם", אומר פלד, שהיה אז המנהל של ההרכב. "כשהם ביצעו את השיר על בימת היכל התרבות, הקהל לא הבין מה זה צריך להיות. הפוך על הפוך על הפוך. זו הייתה תקופת רוק אמצע הדרך ופתאום החיבור שעשינו עם החסידות – הקהל היה בשוק, הם לא ידעו איך לעכל את זה. בני אמדורסקי, שלום חנוך וחנן יובל, היפים בתקופת דור הפרחים והמחזמר 'שיער', הפתיעו את הקהל. ועובדה היא שהשיר נשאר עד היום".
"להביא את שלום חנוך לשיר את 'והאר עינינו' כיום? זה לא היה קורה", מצהיר בייטל.
הפסטיבל הראשון זכה להצלחה גדולה, ומשתתפיו יצאו לסיבוב הופעות בחיפה ובירושלים. "זו הייתה חתיכת הפתעה, פצצה מוזיקלית חסידית שאף אחד לא ציפה לה", אומר פלד. "כולם היו בשוק. בהלם טוטאלי. זה היה בום רציני".
שירי הפסטיבל הראשון והבאים אחריו יצאו על גבי תקליטי הופעה חיה בלייבל חברת הד ארצי, ונמכרו בארץ ובקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
לאור ההצלחה הרבה המשיך המשולש פלד־בייטל־לב רן את מסורת הפסטיבלים החסידיים.
למקום הראשון בפסטיבל השני הגיעה הזמרת אילנה רובינא עם השיר "יברכך" שהלחין דוד ויינקרנץ. לאחר פרסום השיר הוא זכה להקלטה מחודשת, ומי שביצע אותו היה לא אחר מאשר שלמה ארצי. במקום השני זכתה יפה ירקוני עם "ייבנה המקדש", ולמקום השלישי הגיע צמד דרום (דני גולן וציון צדוק) עם "שישו את ירושלים" שהלחין עקיבא נוף, שיר שעד הים מושר, בעיקר ביום ירושלים.
הסיפור של הפסטיבל השני הוא השיר "יברכך", שכמעט נגנז ולא לקח חלק בתחרות. "הצעתי את השיר לכמה זמרים, והוא לא מצא חן בעיניהם", מגלה לב-רן. "כשהגעתי לפגישה עם רובינא השמעתי לה את השיר ולא הותרתי לה ברירה: אמרתי לה שאין לי שיר אחר עבורה מלבדו. היא ביצעה אותו וזכתה במקום הראשון".
בפסטיבל הזמר החסידי השלישי שהתקיים בשנת 1971 זכה ששי קשת עם "שישו ושמחו", שהלחין שייקה פייקוב, שיר שעד היום נחשב לקלאסיקה המזוהה עם חג שמחת תורה. "באותה שנה זכיתי גם בפסטיבל החסידי וגם בפסטיבל הזמר המזרחי, עם 'בואו ונשיר אחים' שגם הלחין פייקוב", סיפר קשת. "הקשר שלי לעניין החסידי הוא מילדות. אלו שירים ששמענו בביתי מתקליטי חזנות שהוריי הביאו מחו"ל. אחרי הפסטיבל לקחו אותי מהערוץ הראשון לכפר חב"ד, שם נשאו אותי על כתפיים ועשו תהלוכה עצומה בכל רחבי הכפר עם השיר הזה. 'שישו ושמחו' הפך להמנון שעד היום שרים בחב"ד. מן הרגע הראשון הייתה לי תחושה שהשיר הזה יהפוך ללהיט. הוא היה מעין המשך לשיר 'ותבוא עליכם הברכה' שפייקוב יצר לי. האיש ידע ליצור שלאגרים".
בפסטיבל הרביעי שהתקיים בשנת 1972 זכה גדעון גרייף, כיום פרופסור והיסטוריון העוסק בחקר השואה, עם "והביאנו לציון".
באותו פסטיבל השתתף גם המאסטרו צביקה פיק שעלה לבמה בחליפה מחויטת, לבצע את "שמע ישראל" -וגרף מחמאות רבות. "באותה תקופה לא היה מעצב תלבושות כמו שיש כיום", אמר לי פלד, "לכן הלכתי עם צביקה לחנות כדי לקנות לו חליפה שתהלום את המעמד. כשהוא עלה לבמה, זה הטריף את הקהל. צביקה היה אז אומן מועדוני הדיסקו, הוא היה כוכב ענק, וכשהוא ביצע את 'שמע ישראל', זה היה שוס היסטרי".
"לא כולם חשבו שהשיר הוא שוס. בני הישיבות החרדיות נחרדו כששמעו את השיר שהלחין וביצע פיק. הקהילות הדתיות החרדיות תקפו אותי, כי בעיתון נרשם שבגללי השיר 'שמע ישראל' מושמע בדיסקוטקים", סיפר לב-רן. "זה התחיל נורא אבל בתוך פחות מחודש גם בקהילות הכי אדוקות שרו אותו ורקדו לצליליו".
מ־1969 ועד 1987 השתתפו בפסטיבלי הזמר החסידיים מיטב האומנים, בהם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, רותי נבון, יזהר כהן, עוזי חיטמן, מירי אלוני, אושיק לוי, שולה חן, אופירה גלוסקא, ריקי גל, עוזי פוקס, אילנה אביטל, נורית גלרון, עוזי מאירי, מייק בורשטיין, גבי שושן, שימי תבורי, דודו פישר, עדנה גורן, גלי עטרי ועוד.
לא רק משתתפים, גם רשימת הלהיטים ארוכה עד מאוד: "הודו ל־ה'", שביצעו צמד הדודאים ישראל גוריון ובני אמדורסקי, "חמדת ימים", שביצעה שלישיית שובבי ציון (חנן יובל, קובי רכט וקובי אשרת), "שהחיינו" בביצוע של צביקה פיק, "זכרנו לחיים", ששרה רותי נבון, וגם "אני מאמין" של עוזי מאירי, "ולירושלים עירך", שביצעה גלי עטרי יחד עם צמד רעים. לרשימה אפשר לצרף גם את "אל תסתר פניך" בביצוע שולי נתן ואת "ברכנו" ששר שימי תבורי.
אבל יש שיר אחד שמככב מעל כולם – זהו "אדון עולם", שהלחין עוזי חיטמן, שגם שר יחד עם עודד בן חור. למרות מעמדו האייקוני של השיר, שהשתתף בפסטיבל ב־1976, נאלצו השניים להסתפק רק במקום השני. "כשעוזי התיישב על הפסנתר בחדר החזרות וניגן את 'אדון עולם', פשוט נדהמתי", סיפר בן חור, שבפסטיבל השביעי (1975) זכה במקום הראשון עם השיר "שתהיי למשמרת שלום". "אמרתי לו: 'עוזי'לה, תשמע חביבי, אף פעם לא ביקשתי ממך משהו אבל הפעם אני מבקש. אני מבקש לשיר את השיר הזה יחד איתך'. הוא הסתכל עלי ואמר: 'יופי, נהדר. זה כל כך ברור לי ובסדר'. ההופעה עם השיר הייתה חוויה רוחנית".
לאור ארבעה פסטיבלים ולאור ההצלחה הרבה, החליט פלד לנסות לשווק את הפורמט בחו"ל – אקט שגם הצליח.
בשנת 1987 התקיים הפסטיבל החסידי האחרון. "הרגשתי שהאופנה השתנתה ושהז'אנר הזה כבר לא נוגע בצעירים", סיכם פלד. "הפסקתי עם הפסטיבל לפני שיפסיקו לי אותו והתחלתי לחשוב על משהו אחר".
