אין עוררין כי מוסיקה טומנת בחובה עולם ומלואו, אולם האם ידעתם כי יש לה השלכות בריאותיות בעלות חשיבות עליונה? מחקר חדש שפורסם לאחרונה בארצות הברית על ידי Nature’s Scientific Reports שופך אור כיצד מוסיקה משנה מסלולים בתאי המוח ומחזקת את יכולת הקישוריות בהם, כאשר מאזינים לה אנשים בגילאים מבוגרים.
"יש משהו במוסיקה שבנוי על הקישוריות הפונקציונאלית בין מערכת השמיעה ומערכת התגמול", מסביר עורך המחקר פ.לואי. "בדיוק בגלל זה יש למוסיקה תפקיד כל כך מיוחד המסוגל להתחבר לתפקודים קוגניטיביים שהוכחו כיעילים במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם דמנציה. במחקר נחשפנו כי כאשר אנשים אלו האזינו למוסיקה מוכרת ואהובה עליהם, התרחש במוחם תהליך של חידוש הקישוריות".
יצוין כי הרעיון לקיום המחקר הגיע לאור שורה של התנסויות של לואי בנגינה בבתי אבות. לאורך השנים הוא שם לב כי אנשים שבדרך כלל היו אדישים ואף לא הצליחו לסיים מחשבה או משפט, 'התעוררו לחיים' והחלו לשיר מיד כשהחל לנגן להם שירים מוכרים.
"נראה כי מוסיקה מעסיקה את המוח בצורה שונה מכל דבר אחר", אומר לואי בהתייחס למחקר שביצע, לו היו שותפים צוות שכלל מטפלים במוסיקה, נוירולוגים ופסיכיאטרים גריאטריים. צוות המחקר עבד במשך תקופה עם קבוצה של מבוגרים מאזור בוסטון, בגילאים 89-54. אלו האזינו במשך שעה מדי יום לפלייליסט למשך שמונה שבועות. לואי הטיל על החוקרים המשתתפים במחקר משימה – לרשום את תגובותיהם של המאזינים למוסיקה. יתרה מכך, צוות המחקר ביצע סריקה למוחם של המשתתפים במחקר לפני ואחרי ההאזנה למוסיקה, מתוך כוונה למדוד את התגובות הנוירולוגיות שלהם. הפלייליסטים עצמם היו מותאמים אישית וכללו שירים נבחרים על ידי המשתתפים בשילוב עם שירים קלאסיים וכן בסגנונות פופ ורוק שנבחרו על ידי צוות המחקר. בנוסף, הפלייליסטים כללו יצירות חדשות שנוצרו במיוחד על ידי הוברט הו, פרופסור למוסיקה מאוניברסיטת נורת'אסטרן. המשתתפים אף נתבקשו לדרג את השירים לפי מידת ההנאה וההיכרות שלהם עימם.
"הלקח החשוב ביותר שלמדנו מהמטפל במוסיקה היה שאין התאמה אחת ברורה לגבי איזה סוג מוסיקה עובד הכי טוב", אומר לואי.
ובכל זאת, החוקרים גילו במסגרת המחקר כי מוסיקה יוצרת מסלול שמיעתי לקורטקס הפרה-פרונטלי מדיאלי, הנחשב 'למרכז התגמול של המוח'. לואי מצידו מסביר כי קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית היא למעשה "אחד האזורים הנוטים לאבד את הפעילות והקישוריות התפקודית אצל מבוגרים מזדקנים, במיוחד בקרב אנשים עם דמנציה. הצלחנו לגלות קשר במחקר כי מוסיקה מוכרת ואהובה תפעיל בדרך כלל את אזורי השמיעה והתגמול בצורה טובה יותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במוסיקה שהמשתתפים בחרו בעצמם המספקת חיבור חזק עוד יותר.
לדבריו: "זה עשוי להיות המנגנון המרכזי לשינויים המתרחשים במוח, כאשר מאזינים למוסיקה באופן עקבי ומתמשך. היכולת של מוסיקה להרגיע אנשים, במיוחד מבוגרים, מתועדת היטב. אנחנו עדיין לא יודעים באיזו מידה היא יכולה לשפר את הזיכרון, כמו גם התפקוד הקוגניטיבי והביצועי. השאיפה מבחינתנו היא להרחיב את המחקר גם לאוכלוסיות אחרות שעשויות להפיק תועלת מטיפול באמצעות מוסיקה, כמו מבוגרים עם הפרעות קוגניטיביות ונוירו-דגנרטיביות, כדוגמת מחלת האלצהיימר".
