חוגגים עשור ''לילדי המוסיקה''

המוסיקאי והמתופף רן שמעוני, מייסד הפרויקט ההתנדבותי "ילדי המוסיקה", חוגג עשור למיזם המסייע לבני נוער משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות ללמוד מוסיקה

דודי פטימר

מזה כעשור שפרויקט "ילדי המוסיקה" שייסד ומוביל המוסיקאי רן שמעוני נושא פירות ומחולל שינוי חברתי משמעותי.

הפרויקט, שנוסד בשנת 2012 בהתנדבות על ידי שמעוני, מבכירי המתופפים בארץ שברזומה העשיר שלו ניגן עם מיטב האמנים (בהם אריק איינשטיין, שולי רנד, יהודית רביץ, פורטיסחרוף, ירמי קפלן, דנה ברגר, קרן פלס וחמי רודנר), הוקם במטרה לייצר שוויון הזדמנויות בתחום המוסיקה ולהעביר מסר של ערבות הדדית בחברה הישראלית.

במסגרת הפרויקט, שבסיס האם שלו הוא במרכז הנוער ביפו, לומדים מדי שנה כ-40 תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בגילאי 12-18 ממגוון האוכלוסיות בארץ – יהודים, מוסלמים, נוצרים, ילדי עובדים זרים וילדי מהגרים. כיום פועל הפרויקט במסגרת עמותת "מקור" המפעילה מרכזי מוסיקה לנוער במצבי סיכון ברחבי הארץ.

המורים בבית הספר הינם מוסיקאים פעילים בתעשיית המוסיקה, המעבירים לבני הנוער את הידע והניסיון הרבים שלהם בצורה פרקטית ויעילה.

בשנת 2019 נבחר הפרויקט לקבל את אות הנשיא למתנדב בתחום הנגשת הרוח, התרבות והאמנות למגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית.

 איך נולד הרעיון לפרויקט החשוב הזה?

"בראש ובראשונה הוא נולד מתוך רצון להעביר מסר של ערבות הדדית ונתינה בתוך הקהילה. זה בא מתוך הסתכלות ברשתות החברתיות בהם אתה רואה שנאת חינם ואווירה חברתית עכורה ולא נעימה בכלל, והתובנה הייתה לעשות משהו טוב ולהביא קצת אור בכדי לגרש את החושך. זה היה הרעיון הרוחני-אידיאולוגי לדבר.

הצעד הבא היה לעשות משהו בעל ערך ובגלל שהמקצוע שלי בשלושים השנים האחרונות זה מתופף וכיוון שברוך השנים זכיתי לנגן עם אמנים מדהימים מהשורה הראשונה בישראל, הבנתי שהדבר שאני יכול לעשות שתהיה לו משמעות זה למצוא נער שיש לו כישרון נגינה אבל אין לו כסף לשלם לשיעורי נגינה ואין לו את הכלים וההכוונה הרצויות או האמצעים, לפרוש עליו חסות, ללמד אותו ללא תשלום ולתת לו מהניסיון והכלים שלי כדי שהוא יוכל לפרוח.

פניתי לחבריי הטובים, המוסיקאים, ולשמחתי הרבה מאד מהם תמכו ברעיון הזה ועם זה ניגשתי ללשכת ראש עיריית תל אביב ומשם הכל היסטוריה".

איך אתה רואה את התפתחות התלמידים?

"יש פה כישרונות מדהימים של זמרים ונגנים, יש לנו שתי נערות שמשרתות בלהקה צבאית היום, נער שכבר סיים להקליט אלבום סולו ראשון, ועוד מוסיקאים ומוסיקאיות מסביב שמתקדמים. היתרון שלנו כמוסיקאים פעילים זה ללמד אותם את השיעור הלכה למעשה וליישם אותו באולפן ועל הבמה ומסייעים להם להתקדם כזמרים וכנגנים. אנחנו מקפידים על האימונים של הילדים בבית והם עובדים קשה מאד בשביל להתקדם".

מה אתה לומד מאותם ילדים?

"אני יכול להגיד על עצמי שכמה שבאתי לתת פה, קיבלתי עשרות מונים. אתה מסתכל על בני הנוער ואתה יכול ללמוד מהם המון. זה גם דור אחר מבחינת ההתנהלות הטכנולוגית וגם יש בני נוער שאתה מסתכל על אופי החיים שלהם והרקע ממנו הם באו ואתה יכול ללמוד על הרבה אומץ, נחישות, תעוזה ויכולת תמרון, הישרדות והתמודדות עם החיים. אתה מקבל השראה מהם. כל מי שרוצה לבוא, להתנדב ולתת מעצמו ללימוד נגינה ופיתוח קול – אנחנו נשמח".

איך עוברת תקופת הקורונה על בית הספר?

"בסגר הראשון סגרו אותנו והשכלנו לא לתת לילדים לשבת בחיבוק ידיים ועשינו קאבר ל'Blackbird' של הביטלס כשכל אחד ניגן את התפקידים שלו וצילם עצמו ועשינו מזה קליפ מדהים. נשארנו איתם בקשר. בסגר השני לחמתי ממש שלא יסגרו אותנו ושיאפשרו לנו להמשיך לפעול ולמזלי יש הרבה אנשים שהבינו את הצורך ובאמת לא סגרו אותנו, ואנחנו מתמודדים כמו כולם עם המצב הזה כי יש לנו פה אחריות חינוכית ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק".

כמוסיקאי, מה החשיבות בעיניך של איגוד המוסיקאים?

"זה חשוב שיש איזשהוא גוף שתוחם וממסד את המקצוע הזה, גוף שהוא ייצוגי למקצוע הזה שהוא הכי חופשי שיש בעולם. טוב שיש גוף כזה, בטח גוף שעוזר לגבות את התמלוגים שמגיעים לנו – שזה חשוב. בתור מוסיקאי וותיק אני יכול להגיד לך שחבל לי שאנחנו, המוסיקאים, לא מאוגדים ומאוחדים כמו שצריך כי עדיין, למרות האיגוד, השוק הזה עוד פרוץ ופתוח ואם היינו כמוסיקאים יותר מאוחדים ומאוגדים היה לנו יותר כוח וזה היה משפיע על המון דברים".

 

דילוג לתוכן