נתן כהן מלווה את הפסקול הישראלי החל מראשית שנות ה-70 ועד ימינו כמוסיקאי, יוצר, מלחין וזמר שחתום על כמה מהקלאסיקות היפות בזמר העברי: "קפה אצל ברטה", "ברחוב הנשמות הטהורות", "אחכה לך", "שיר המסטול", "מצב זמני" ו"תחנת דרכים".
הוא פרץ לראשונה לתודעה כסולן בצוות הווי הנדסה קרבית ובהמשך בשלישית "הנשמות הטהורות", אך מאז, לאחר אפיזודה ועבודה באולפן הקלטות שהקים בלונדון, הפך לא רק ליוצר-זמר מוערך אלא גם למפיק מוסיקלי הנוהג לנגן בשלל כלי נגינה בהקלטות השונות אותן הוא מפיק (אילנית, דני רובס, אבי גרייניק) כשבין הכלים עליהם הוא מנגן בהפקותיו נמנים גיטרה, גיטרה בס, מכונת תופים, כלי נשיפה וקלידים (דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא באלבום "פנים ושמות" של דני רובס).
כהן מפיק כאמור בשנים האחרונות באולפנו הפרטי שירים לאמנים רבים, כולל הפקות בהן הוא גם מנגן.
זוכר את הפעם הראשונה בה תפסת גיטרה וניגנת?
"זה היה בסביבות גיל 15 במסגרת שלישייה שקמה בבית הספר תיכון בו למדתי באשדוד".
מה משך אותך דווקא בגיטרה?
"זה היה בשנות ה-60 שבהן נחשפנו לביטלס ולשאר הלהקות שהיו מבוססות על גיטרות בעיקר. בנוסף לכך, גיטרה היא כלי מאד נגיש ו'עממי' וזה היה הפתרון לכל מי שגדל בבית חסר אמצעים כמוני. על גיטרה יכולנו ללמוד כמה אקורדים וכבר לשיר וללוות את עצמנו. כמובן שרציתי ללמוד באופן רציני אבל להורים לא היו אמצעים לממן את זה, ואני מצטער על זה עד היום".
מה הדגש שאתה שם עליו כמפיק מוסיקלי?
"לדעתי לכל שיר יש קוד שאותו צריך לפצח לפני ש'מלבישים' עליו כל מיני 'עזרים' בתהליך הפקתו, ולכן לא קיים אצלי המושג 'לא מחבב'. כל מה שמשרת את השיר יהיה מקובל עליי".
אילו הוראות או דגשים אתה נותן לעצמך כשאתה מנגן בהפקותיך?
"כמפיק וכמעבד, אני קודם כל מחליט איזו אווירה ולאיזה כיוון אני לוקח את השיר, ואז אני בוחר את הכלים שיעזרו לי ליצור את המעטפת. אני מאוד אוהב לשלב כלים אקוסטיים עם חשמליים, יחד עם עזרים אלקטרונים (מסונטזים) המשלבים תכנות על המחשב ושילוב של הקלטות לייב".
לאחרונה הוצאת שיר חדש – "מלח הארץ", ספר עליו.
"את השיר 'מלח הארץ' הלחנתי למילים של יואב פורת לפני יותר מ-25 שנה. בדרך כלל כשאני מלחין שיר אני יוצר סקיצה מהירה על המחשב. האמת היא שלא עשיתי עם זה כלום כי עדיין לא ידעתי מי אמור לבצע את זה ובאיזו צורה. בעשור האחרון ניקרו לי הזדמנויות להתקדם איתו מבחינת נגנים, כלומר שילבתי את השיר הזה עם עוד שירים שהפקתי לאחרים. בסופו של דבר הקלטנו באולפן חיצוני עם המתופף הנפלא ישראל נחום והבסיסט המעולה אמיתי פריינטא.
הפסנתר הוקלט ונוגן בניו יורק על ידי איתן קנר, פסנתרן ג׳אז מצוין ומוכשר בצורה בלתי רגילה, כאשר את כל תפקידי הגיטרה החשמלית ניגן אלי צרויה, גיטריסט מעולה ששולט בהמון סגנונות.
כל זה קורה ואני עדיין לא סגור על הביצוע. ואז הגיעה הקורונה ואני מוצא את עצמי לבד. מה עושים? אם אני שר את זה בקולי המלנכולי זה עלול להישמע רציני מדי בהתחשב בטקסט. ואז עלה לי הרעיון לשיר כאילו עם מגפון עם ליווי של קול שני ושלישי פה ושם ועם זה הייתי שלם. מה שיפה ועצוב באותה מידה הוא שהטקסט שנכתב לפני כל כך הרבה זמן עדיין אקטואלי גם היום".
מה אתה עושה בימים אלה?
"בימים אלה חוזר לאט לאט לשגרה – עבודה באולפן (בעיקר מיקסים ומאסטרינג). ביולי אתחיל להופיע שוב. אני מתכונן להוציא שיר שסיימתי לעבוד עליו ומחכה שהעבודה על הקליפ תסתיים. השיר נקרא 'בבוקר כשאקום' שהלחנתי ועיבדתי למילים של יואב פורת".
מה החשיבות של איגוד המוסיקאים ועילם עבורך?
"חשיבות ענקית. לנגנים יש חלק מכריע בעשייה ואין להם תחליף. אין ספק שהם חייבים להיות מתוגמלים כספית. חשוב גם שיש גוף שדואג לזכויות הנגנים בהפקות שונות ובהקלטות, במיוחד בתקופה בה יש נטייה לוותר עליהם לטובת פלייבקים ומחשבים".
