ראוי לכל גינוי: כך מתעמר איגוד המוסיקאים המצרי באמני המהרגנט

שורה של סנקציות כנגד המוסיקאים המקומיים ועד לחשיפתם בפני קנסות כבדים ומאסר בפועל. כרוניקה של פגיעה בזכויות יסוד וחופש הביטוי מצידו של איגוד המוסיקאים המצרי

הפדרציה הבינלאומית של איגודי המוסיקאים (FIM) פרסמה לאחרונה כתבת גינוי כנגד איגוד המוסיקאים המצרי, עליה חתמו גם איגודים בינלאומיים רבים אחרים, זאת לאור מה שהוגדר כהתעלמות גורפת מזכויות יסוד וחופש הביטוי.

מזה שנים איגוד המוסיקאים המצרי והעומד בראשו, הנשיא חני שאקר, תוקפים באופן שיטתי את ז'אנר המהרגנט המוסיקלי המושפע מרוק מערבי. מדובר בז'אנר שנולד בשכונות העניות ביותר במדינה ונהנה מפופולאריות הולכת וגוברת בקרב צעירים מקומיים.

כוח האכיפה (החוקי במצרים) מטעם האיגוד מאפשר לו לסלק מהזירה המוסיקלית המצרית את כל האמנים אשר "חורגים מהסטנדרטים התרבותיים והמוסריים שלו", כאשר אותם מוסיקאים נחשבים בעיניו כעבריינים, המסתכנים בקנסות כבדים ואף בעונשי מאסר.

כך למשל, בשנת 2016 הושעו 6 זמרות מצריות שאיבדו את זכותן להוביל בגלל "ביגוד חושפני מדי" וריקודים "המרמזים מיניות" על הבמה. במקרה אחר, ב-2019 ספג הזמר המצרי, חסן שקוש (ראו קישור מצורף לאחד מלהיטיו האסורים) את זעמו של חני שאקר, כאשר המילים של אחד משיריו ("אטביע את צערי באלכוהול ואעשן חשיש") נחשבו בלתי מוסריות.

בשנת 2020 קבע שאקר כי זמרי המהרגנות לא יורשו לעבוד עוד במצרים וכי יישללו מהם רישיונות להופיע בכל מקום במדינה. בנוסף, בנובמבר האחרון הודיע שאקר בדבר החלטתו לאסור על 19 אמני מהרגנט להופיע ברחבי המדינה, בכפוף לעונשים כבדים. לטענת האיגוד המצרי, ז'אנר זה מהווה "איום גדול יותר על החברה מאשר נגיף הקורונה", ועל כן נעשים מאמצים להסיר יצירות אלו לחלוטין מיוטיוב.

על כל פנים, אלו הן רק כמה דוגמאות למדיניות ההטרדה האכזרית של שאקר כלפי שותפיו לאורך השנים.

FIM מגנה בתוקף את ההתקפות החוזרות ונשנות של איגוד המוסיקאים המצרי הכוללות פגיעה בזכויות היסוד של חבריו !

נבהיר כי הצנזורה של איגוד המוסיקאים המצרים על אמנים מהווה הפרה ברורה של הזכות לחופש הביטוי, זכות המוכרת במפורש בסעיף 1 של חוקת ILO שנקבעה בהצהרת פילדלפיה, ב-10 במאי 1944.  הארגונים החתומים על החוקה מגנים בתקיפות את הפגיעה המתמשכת של איגוד המוסיקאים המצרי, וקוראים לו להפר נוהגים אלו, אשר אינם עולים בקנה אחד עם העקרונות היסודיים ביותר של תנועת העבודה והדמוקרטיה ככלל.

דילוג לתוכן