פרויקט מיוחד: הסיפורים מאחורי השירים

לרגל שבוע הספר המתחיל השבוע חזרנו אל המוסיקאים שמאחורי שירים ישראלים שנכתבו בהשראת ספרים. פרויקט מיוחד

דודי פטימר

שלישית קצת אחרת – הנסיך הקטן

שיר שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי בשנת 1975. השיר נכתב על חייל ששירת לצד גפן בצבא ונהרג מאש כוחותינו במהלך תמרון קיץ. דמותו של החייל היא פרפרזה לדמותו של הנסיך הקטן מספרו הידוע (בשם זהה) של אנטואן דה סנט-אכזופרי.

השיר בוצע במקור על ידי שלישית "קצת אחר"ת (שלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב) באלבומה היחיד וזכה לאורך השנים לחידושים רבים, בין השאר בפי גידי גוב, זהבה בן, רוני דלומי ואביב גפן.

 

החלונות הגבוהים – זמר נוגה (התשמע קולי)

השיר נכלל לראשונה בספרה הראשון של רחל המשוררת – "ספיח" (1927), שפורסם בהיותה בת 37.

רחל כתבה את השיר בגעגועים וכמיהה לאהובה, מיכאל ברנשטיין, ממנו נפרדה לאחר שסירב לעלות איתה מרוסיה לישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה. השיר מהווה מעין מכתב געגועים של רחל למיכאל, אהבת חייה הגדולה, אותו לא זכתה לפגוש יותר.

הראשון להלחין את השיר, שנכתב בשנת 1929, היה מרדכי זעירא שהלחינו כבר בשנת 1939. לחנו זה של זעירא התפרסם בשנת 1954 על ידי הזמרת והמחנכת רמה סמסונוב.

השני להלחין את השיר היה יוסף מוסטקי ("איש באר שבע"), שבשנת 1958 הלחין את השיר בהיותו בקיבוץ ניר עוז מספר שירי רחל שחברתו לקיבוץ נתנה לו.

לחן זה הוקלט לראשונה בשנת 1964 על ידי צמד הפרברים (יוסי חורי וניסים מנחם ז"ל). בשנת 1967 שולי נתן הקליטה גרסה משלה, ושנתיים לאחר מכן מוסטקי הקליט את השיר בעצמו.

בשנת 1979 הקליטה את הלחן יהודית רביץ, שלמעשה מוסטקי היה מדריך המוסיקה שלה בתיכון ולקח אותה ואת סימה עמיאל (דיכנה) ללוותו כצמד "לימון ממותק" בימי מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1983 הקליטה עפרה חזה את גרסתה ללחן זה ובשנת 1986 רבקה זהר וחנן יובל ביצעו אותו יחד. ביצוע נוסף הוא של דודו אלהרר. יצוין כי לחנו של מוסטקי הוא יותר ארצי-שראלי, עממי ו"פולק מדברי".

בשנת 1967 הלחין את השיר שמוליק קראוס, שליקט בדיוקשירים לצמד שהקים עם ג'וזי כץ, כאשר חיפש להלחין גם שירי משוררים ולא רק פזמונאים בהזמנה. בהמשך, כשאריק אינשטיין הצטרף לכץ וקראוס, ההרכב, שנשא את השם "החלונות הגבוהים" כלל את השיר באריך הנגן היחידי שלו והפך אותו אולי ללחן המוכר ביותר.

 

ריקי גל – נערת הרוק

אחד הלהיטים הפרובוקטיביים הגדולים של ריקי גל אשר הלחין מתי כספי נכלל בספרו של יצחק לאור – "רק הגוף זוכר" (1985) אשר הציג את לאור לתודעה כמשורר ארוטי, מאוהב, כואב וזועם.

במהלך פגישת עבודה עם המפיק דודו אלהרר והמוסיקאי מתי כספי, הבחין כספי במילות השירון בעודו מעלעל בעיתון והחליט להלחינו. גל, שהתחברה לטקסט, הקליטה אותו לאלבום הבכורה שלה – "ריקי גל" (1987). בתחילה השיר נאסר לשידור ברדיו בשל מילותיו הפרובוקטיביות ועיסוקו בסקס ושימוש בסמים, אך בהמשך הותר להשמעה.

ברי סחרוף – עוד חוזר הניגון

השיר נכלל בספרו הראשון של נתן אלתרמן – "כוכבים בחוץ" שהתפרסם בשנת 1938 ומתאר עובר אורח ואת אשר רואות עיניו. 

השיר זכה לאורך השנים למספר לחנים: נחום היימן (בביצוע חוה אלברשטיין), נעמי שמר (בביצוע חנן יובל ולסירוגין נעמי שמר), יונתן בר גיורא (בביצוע יוסי בנאי) ונפתלי אלטר (בביצוע מקורי של נירה גל וכן בביצוע מחודש של ברי סחרוף במסגרת פרויקט 'עבודה עברית' לחידוש קלאסיקות).

מתי כספי בליווי שלישית שוקולד מנטה מסטיק – נח

אחד השירים הידועים של מתי כספי בוצע בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1974 ובו שאב כותב הטקסט, הפזמונאי יורם טהרלב את השראתו מהסיפור התנ"כי הנודע של תיבת נח. מי שליוותה את כספי בפסטיבל (ובהקלטה) הייתה שלישית שוקולד מנטה מסטיק (ירדנה ארזי, רותי הולצמן ולאה לופטין).

טהרלב, ששאב בשיריו השראה רבה מן התנ"ך, כתב באתרו על השיר: "ערב אחד טלפן אליי מתי כספי והציע לי שנגיש יחד שיר לפסטיבל הזמר. הוא השמיע לי בטלפון את הלחן המדליק הזה ואני כתבתי את המילים באותו לילה. השיר מציג דמויות שכולנו מכירים גם בחיינו: טיפוסים חסרי סבלנות, שיודעים כי מישהו דואג לעתידם, אך למרות זאת דוחקים בו להשלים את המלאכה מה שיותר מהר.

 הם פשוט אינם סובלים זה את זה. על נוח עצמו שלפי הכתוב בתנ"ך היה מכור לאלכוהול כתוב בספר בראשית: "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו". חז"ל אמרו כי למרות שהיה שיכור כלוט, הרי בין בני דורו החוטאים הוא היה צדיק. רבים מהילדים שלמדו את השיר על נוח, שאלו אותי למה היה צריך להכניס את השיבוטה לתיבה? הרי השיבוטה הוא דג, שיכול להמשיך לשחות במים גם כשיש מבול. תשובתי: הכנסתי את השיבוטה כדי להציל את הממותה".

דילוג לתוכן