ירושלים של זהב

דודי פטימר

ירושלים. צילום: משה צ'יטיאת

לרגל יום ירושלים בחרנו יצירות של חמישה מוסיקאים ירושלמים (בהווה) בשלל דורות המהווים אבן דרך מרכזית במוסיקה הישראלית:

אבי אדריאן מוסיקאי, פסנתרן ומלחין, מבכירי נגני הג'אז בישראל. אדריאן רכש את עיקר השכלתו המוסיקלית בצורה אוטודידקטית. כיום הוא מלמד במחלקה לג'אז של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ונחשב לאחד מבכירי המורים בבית הספר 'רימון' לג'אז ולמוסיקה בת זמננו וכן כמורה מוביל בבית הספר 'מזמור'.

 

מארש דונדורמה תזמורת כלי הנשיפה הירושלמית הוותיקה שנעה במחוזות המוסיקה השונים בצורה אקלקטית. לאורך 16 שנות יצירה משותפת הספיקו חברי התזמורת לפרסם שבעה אלבומים, כולל ספר-אלבום לילדים, להופיע ברחבי העולם ולשתף פעולה עם מיטב האמנים: ברי סחרוף, שלמה גרוניך, שלומי שבן, ריף כהן, שי צברי ועוד.

עמית חי כהן יליד נתיבות, מתגורר מספר שנים בירושלים. יחד עם זוגתו, המוסיקאית והזמרת נטע אלקיים, הוא יוצר לצד המוסיקה גם אמנות חזותית וקולנוע, ומופיע על במות במרקש, קרקוב ומרסיי. כפסנתרן וכקלידן, עמית מצליח לחבר בין שירת נשים מכפרי מרוקו, מוסיקה אנדלוסית וצלילים אלקטרוניים הזוכים לעיבודים עכשוויים.

יונתן רזאל פסנתרן, זמר, מוסיקאי, מלחין, מעבד ומנצח, נצר למשפחת רזאל הידועה. החל את דרכו כמוסיקאי קלאסי ולמד לנגן בפסנתר אצל פנינה זלצמן, ניצוח אצל מנדי רודן והלחנה אצל אנדרה היידו ולב בוגוסלבסקי.

בנעוריו הקים להקה יחד עם אחיו, אהרן, יהודה וריקה רזאל. הוציא עד כה חמישה אלבומים המשלבים בין ההשפעות המוסיקליות השונות על ברכיהן גדל, הן מהמחוזות הקלאסיים והן ממחוזות הרוק, לבין הפיוט והמסורת על ברכיהם גדל.

איציק קלה יוצר, זמר, פייטן ונגן עוד, בוזוקי, גיטרה ומנדולינה. נחשב לאחד מעמודי התווך של המוסיקה הים תיכונית בישראל ולכוכביה הגדולים החל משנות ה-80 בשל להיטיו: "מחפש את הדרך", "מאמי מאמי", "אני קורא בשמך" ו"אבא נשמה". מחבר בין הפיוט הירושלמי לבין המוסיקה הערבית, הכורדית, הטורקית, האנדלוסית והיוונית שעל ברכיה גדל.

דילוג לתוכן