בוב מארלי אמר פעם, "דבר אחד טוב במוסיקה, כשהיא פוגעת בך, אתה לא מרגיש כאב".
לרוע המזל, ישנם בכל זאת סיכונים לכאב בזמן הנגינה. נגינה בכלי דורשת תנועות חוזרות ונשנות, מדויקות ו/או עדינות ביציבה לא ארגונומית ממושכת. תנועות אלו חושפות לא פעם את הנגנים בפני הפרעות שרירים ושלד.
במאמר משנת 2013 שפורסם בכתב העת "Clinics in Orthopedic Surgery", ציינו החוקרים את המחלות האופייניות הבאות השכיחות בקרב נגנים, ביניהן: תסמונת שימוש יתר, תסמונת שריר-גיד, דיסטוניה מוקדית, תסמונת תנועתיות יתר ונוירפתית דחיסה בנגינה כלי מיתר. פסנתרנים למשל, רגישים במיוחד לתסמונת שימוש יתר, דיסטוניה מוקדית, תסמונת התעלה הקרפלית ודלקת גידים.
מומחי האורתופדיה של היד ושורש כף היד מודעים לכמה מהסיכונים שעומדים בפני מוסיקאים מקצועיים או חברים בלהקות רוק. לאור הידע שצברו במרוצת השנים והתנסות עם פציעות כאלו ואחרות בקרב מוסיקאים, נוצר המדריך הבא שנועד לסייע במניעת פציעות.
השתמשו תמיד בטכניקה נכונה. הקשיבו היטב למורים והתבוננו באלה בעלי טכניקה טובה כדי ללמוד צורה ואחיזה נכונה בכלי שלכם.
נגנו באופן שייצר את כמות הלחץ הנמוכה ביותר על השרירים והגידים.
הגבילו את עומס התרגילים והביצועים שלכם. ככל שתנגנו יותר, כך גדל הסיכוי לפתח בעיה. אם אתם מוצאים את עצמכם מנגנים 3 שעות ביום ומופיעים 12 שעות בסופי שבוע, יתכן שאתם פשוט מנגנים יותר מדי.
הקפידו על ביצוע מתיחות לפני הנגינה: מתיחה שומרת על החלקה ותנועה של השרירים והעצבים כפי שהם מתוכננים ומשפרת את זרימת הדם. מתיחות קבועות מאיטות או מונעות ייצור רקמת צלקת ומונעות מהעצבים והשרירים להיצמד זה לזה. מצאו את המתיחות הטובות ביותר עבור הכלי שלכם וחזרו עליהם לפני תחילת הנגינה, במהלכה וכן לאחריה.
שמירה על יציבה נכונה: אם אתם מתכווצים, מרימים את הכתפיים, ממקמים את המרפקים קרוב או רחוק מדי מהגוף, מאמצים את פרק כף היד או מורידים את פרקי האצבעות מתחת לגובה פרק כף היד. יש לכם סיכוי גבוה יותר לפתח פציעה.
הקשיבו לגוף שלכם ולא רק למוסיקה: כשהאצבעות והזרועות מתחילות להרגיש עייפות וכבדות, קחו הפסקה, גם אם עדיין אין כאבים. לכן, אם תופיעו בכמה הופעות באופן רצוף, או אם אתם מוסיקאים בכל ימות השנה, עליכם לנקוט באמצעי זהירות כדי למנוע פציעה או כאב. אם אתם מגלים שהגזמתם ומתפתחים כאבים בידיים ובשורש כף היד, אל תמתינו ופנו מיד לייעוץ רפואי.