בתחילת החודש מלאו 40 שנה לפטירתו של המוסיקאי והמלחין ידידיה אדמון, מהאבות המייסדים של הזמר העברי בראשית דרכו (שנות ה-20). הייחודיות של אדמון התאפיינה לאורך כל הדרך בראייתו המוסיקלית הרחבה וביכולתו לשלב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים, שעטנז שהגדיר לימים את הלך הרוח המוסיקלי ששורר אף היום.

אדמון הרבה להלחין שירי חגים ("שושנת יעקב", "סלינו על כתפנו", "שמחה רבה") והלחין את אחד משירי הפסח הידועים ביותר אותם כולנו מיטיבים לשיר בכל חג, דורות על גבי דורות – "בצאת ישראל".

השיר, הלקוח מתוך מזמור קי"ד בתהילים, מתאר את התנהגות הבריאה בזמן יציאת מצרים. עד היום זכה השיר לחמישה לחנים שונים (שמלחיניהם לא ידועים) כאשר הגרסה הידועה שכולנו מכירים שייכת לאדמון והולחנה על ידו בשנות ה-40.

ההקלטה הראשונה בה תועד השיר נערכה ב-25 במרץ 1956 והושרה בפי הזמר אפרים די-זהב (גולדשטיין) בליוויה של תזמורת "קול ישראל", בעיבודו ובניצוחו של חנן שלזינגר.

כיוון שאנחנו אוהבים לשלב גרסאות אינסטרומנטליות מיוחדות של חברי האיגוד בפוסטים חגיגיים, בחרנו לחלוק עמכם ביצוע נפלא של המוסיקאי אלברט פיאמנטה לשיר משנת 1969 בליווי תזמורת ההקלטות של קול ישראל בניצוחו של לסלו רוט.

אלברט עיבד את הקטע בעיבוד פופי למדי ששומר על הקו הידוע של השיר עם תוספת שהלמה את הלך רוח שנת הקלטת הגרסה – 1969.

פסח שמח לכל חברי/ות איגוד המוסיקאים ועילם !