לצורך ההקלטות גייס ברנדס את חבורת הנגנים המובילים של התקופה: מלבד להקת "ברוש" (הבסיסט יוסי מנחם, הגיטריסט שמוליק בודגוב והמתופף איקי לוי) גויסו למלאכה גם הגיטריסט חיים רומנו, הבסיסט אוהד אינגר, המתופף אלון הלל, החצוצרנים אברהם פלדר ודן מוסקו, הטרומבוניסט מיכה דיוויס והחלילן יעקב מירון.

התוצאה? אחד האלבומים העשירים ביותר בתולדות המוסיקה הישראלית ורוויי בלהיטים: שיר הנושא "נכון להיום" נכתב על ידי שאול בן שאול והולחן על ידי אבנר גדסי לבקשת ארגוב תוך חמש דקות; "עבר עברו השנים" נכתב והולחן על ידי אביהו מדינה בהשראת מפגשו עם כנר עיוור בספרד; "עוד דקה את נעלמת" נכתב והולחן על ידי תיכוניסט בן 16, רמי לב, שאשר ראובני שמע במקרה; "בדד" בוצע במקור על ידי להקת "הברנשים של פיאמנטה" (עם הסולן זאב דיקוורט) בשנת 1970; "שיר פרטי" נכתב והולחן על ידי יהודה אביטל, אותו ארגוב פגש בנופש במלון באילת, נדלק על השיר והחליט להקליטו; ו"הפרח בגני" נכתב על ידי אביהו מדינה בגיל 14 על אהבה לא ממומשת לנערה בקיבוץ (הולחן על ידי מדינה ומשה בן מוש) וזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי "דרור למנצח שיר מזמור".

האלבום סימן נקודת מפנה בקריירה של ארגוב: מצד אחד הוא היה לאלבום שהכניסו ללב המיינסטרים ומצד שני סימן את דעיכתו, הידרדרותו לשימוש בסמים ולמדרון התלול שהוביל בסופו של דבר למותו בטרם עת.

העבודה של ארגוב עם ברנדס שהחלה ב"נכון להיום" המשיכה גם לאלבומו הבא המצליח "כך עוברים חיי" ופתח לברנדס את הצוהר לעבוד עם מיטב אמני הז'אנר המסולסל דוגמת חיים משה, מרגלית צנעני וישי לוי. השילוב המהפכני של ברנדס בין מוסיקה מערבית למוסיקה מזרחית הגדיר מחדש, מאותה נקודה ואילך, את טיבה ואופייה של המוסיקה המסולסלת.