ארגון זכויות הביצוע האמריקאי הגדול (BMI – Broadcast Music Inc) עובר למודל עסקי למטרות רווח, כך הודיעה החברה ביום רביעי האחרון לצוות שלה בדוא"ל פנימי. כמו רוב ארגוני זכויות הביצועים (PRO) ברחבי העולם וכמוהם גם עילם אצלנו, BMI פעלה כארגון ללא מטרות רווח מאז 1939, כמו המתחרה העיקרית האמריקאית שלה – ASCAP.

אבל כאשר ארגונים כמו SESAC ו-Global Music Rights שינו את המבנה הארגוני שלהם ועברו לפעילות למטרות השגת רווח, החלו להתגלות המגבלות המוטלות על פעילות גופי תמלוגים המאורגנים משפטית כגופים שלא למטרת הפקת רווחים, מגבלות שבעצם כבלו את ידיה של BMI ובלמו את התפתחותה.

 "הבנו שאנחנו צריכים לעשות שינויים בארגון כדי להיות תחרותיים יותר בעתיד", סיפר מנכ"ל BMI, מייק אוניל, ל-Variety.  "כפי שאתם יודעים, יש רשימות של חברות שחיכו זמן רב מדי כדי להשתנות. וכתוצאה מכך, אתם יודעים, הם כבר לא קיימים… ".

אוניל הוסיף: "גילינו שהמודל הישן חנק אותנו במונחים של השקעות ב-BMI, ושלא הצלחנו ממש לצמוח. לדוגמה, אם נרצה להשקיע בפרויקט IT, זה אומר שלא נוכל להשקיע בתחומים אחרים של החברה, כי זה יקטין את חלוקת  התמלוגים של אותה שנה. יחד עם זאת, על ידי שינוי המודל, ניתן לקחת הלוואות, להביא מימון מבחוץ וכך החברה תהיה מסוגלת להשקיע בגידול והרחבת העסקים. בכך למעשה נפתחת הדרך להרוויח ולהשקיע את הרווחים לטובת ה-BMI.  אנחנו נשתמש בזה כדי לאפשר לארגון לעשות דברים שנמנענו מלעשות בעבר", כך לדבריו.

אוניל המשיך לשפוך אור על מטרות הארגון בעתיד הקרוב. "המטרה שלנו היא להמשיך, לחדש ולשנות כדי שיהיה למלחינים ארגון חזק יותר שהם יכולים לסמוך עליו. בסופו של יום, המשימה שלנו לא משתנה.  זה נשאר תמיד עסק בשירות כותבי שירים, מלחינים ומוציאים לאור".

בקרוב גם בישראל?

כידוע, ארגוני זכויות יוצרים גובים את התמלוגים המגיעים לכותבי שירים ומוציאים לאור מהביצועים הפומביים של יצירותיהם, הכוללים השמעות מוסיקה למרחבים ציבוריים כמו אולמות שמחה, מלונות, ברים, מסעדות, אצטדיונים ועוד.

הכסף שהארגון גובה מחולק לבעלי הזכויות. כאשר העסק מנוהל ללא מטרות רווח, הארגון מוציא כספים רק עבור עלויות התפעול ושאר ההוצאות, בעוד שרוב ההכנסות מחולקות לחבריו. המודל החדש המתואר, הפועל למטרות רווח מאפשר לאיגוד התמלוגים (PRO) לפעול כמו כל עסק נורמאלי תוך שהוא נשאר תחת המגבלות שהנהלתו ציבורית ו/או הוראות החוק מטילות עליו.

עילם היא עמותה וככזאת היא אינה רשאית לפעול להשגת רווחים. במהלך השנים התברר כי מודל זה מגביל את פעילותה וכובל את ידיה. לדעתי, הגיעה השעה גם לעילם לשנות את שלד הפעילות שלה ולארגן את הפעילות תחת פלטפורמה של חברה עסקית בע״מ.

פעילות במסגרת מסחרית תוציא אותה מהמגבלות של הפיקוח של הממונה על העמותות וכך והיא תפעל תחת מסגרות הפיקוח החוקי על חברות בע״מ.

התפישה היא שזוהי התארגנות עסקית של מוסיקאים בעלי זכויות ביצוע, המקימים ביחד עסק הפועל באופן מסחרי לניצול זכויותיהם בכדי להפיק עבורם מקסימום רווח והכל – תוך חופש פעולה בשוק כמו כל חברה מסחרית שמטרתה להשיא רווחים מקסימליים לבעלי המניות, שבמקרה זה הם המוסיקאים עצמם.

מה שטוב לארגונים האמריקאים – טוב גם למוסיקאים הישראלים וכדאי ללמוד מהם כיצד לפעול.