מה אתה עושה בימים אלה?

"כבר כמה שנים שאני מופיע עם הרכב שהקמתי בשם 'הקיסרים', במסגרתו אני מספר את השתלשלות הזמר הים-תיכוני מהימים שבהם אני התחלתי את הקריירה ועד היום. אני מתחיל בג'ו עמר ו'הפרברים', ממשיך ב'צלילי הכרם' ו'צלילי העוד' (הלהקה בה אני הייתי חבר) שפרצו את הדרך למוסיקה הזו להיכנס למיינסטרים, דרך העבודה שלי עם זהר ארגוב, ג'קי מקייטן, מרגול ושאר האמנים ועד העבודה עם אייל גולן בשיתוף הפעולה שלו עם 'אתניקס'". אני מספר את הגלגולים הלא מוכרים מאחורי השירים, מדוע הם נכתבו ואיך הם הפכו לקלאסיקות ים תיכוניות אהובות. אני גם מספר על ההשראות שאני שאבתי בילדותי ובנעוריי".

אילו השראות אלו?

"להקות צבאיות, להקות רוק, אריס סאן, ג'ו עמר, כוורת, מוזיקה תימנית ועוד".

מה הקו שמנחה אותך כגיטריסט כשאתה ניגש לבצע שיר?

"חוץ מהמילים ומהמנגינה שמביא הכותב, את הפתיחות לשירים וקטעי הסולו באמצע – אני מביא. זו טביעת חותם שחשוב לי להביא. תמיד אני לוקח את השיר ומשנה. אחד הדברים שאני שואב מהם השראה הם קאברים בינלאומיים שזכו להצלחה בזכות קטעי סולו, כמו למשל House Of The Rising Sun של להקת 'החיות', המהווה קאבר לשיר פולק שהוקלט לפני כן גם על ידי בוב דילן. את הפתיח של 'החיות' כולם מכירים ומזהים את השיר הודות לפתיח. אותו דבר, למשל, ב'סוד המזלות' של זהר עם הפתיח שאני נתתי.

דוגמה אחרת היא אריס סאן שלקח את 'בום פם' ונתן לה מקצב רוק בהתחלה וקטע של אום כולת'ום באמצע. זה כל הקטע בלהיות מוסיקאי, היכולת לקחת קטע ולשנות אותו לפי הראייה והנגיעה הרגשית שלך, והכי חשוב להכניס בו את עצמך. עשיתי את זה גם ב'את לי לילה': במקור של בעז שרעבי זה נשמע אחרת, בעוד שבבגרסה של זהר ארגוב הכנסתי את פתיחת הגיטרה וזה הפך ללהיט. אני זוכר שבעז בהתחלה כעס עליי על זה וחשב ש'הרסתי' לו את השיר".

אתה מנגן עוד בהקלטות?

"היום פחות משתמשים בהקלטות בגיטריסטים, בעוד שבאולפן ביתי אתה יכול לעשות סאונד גיטרה עם תוכנה. זה אמנם פחות חי וזה בסדר אבל זו הסיבה שיש פחות ביקוש לגיטריסטים. בהופעות אי אפשר ליצור סאונד כזה. לכן רוב העבודה של גיטריסטים כיום היא על הבמה. אני פה ושם מנגן בהקלטות, אבל לא הרבה".

מה החשיבות של איגוד המוסיקאים ועילם?

"חשיבות נעלה ומשמעותית מאד. הדבר העיקרי שחורה לי, והוא לא בידי האיגוד עצמו, זה שאני לא מקבל תמלוגים על הקלטות שנעשו לפני 1984 כי עילם הוקמה רק אז. עד אותה נקודה מי שהיה מקבל תמלוגים זה בעל המאסטר ולא הנגנים. מרגע הקמת עילם, כל מה שהוקלט אחרי 1984 מכניס לי תמלוגים. עלרוב ההקלטות שעשיתי עם 'צלילי העוד' וזהר ארגוב – אני לא מקבל תמלוגים. הצטרפתי פעם לדני גוטפריד וליוסי מנחם לכנסת בכדי להתלונן על כך כדי שמוסיקאים יקבלו תמלוגים על העבודה שעשו גם לפני 1984. למה שאני לא אקבל על זה תשלום? זה לא הגיוני. בינתיים זה לא עזר. המאבק הזה מרתיח, אבל אני מקווה שבעתיד מישהו ישכיל לשנות את זה".

תגובת יו"ר איגוד המוסיקאים דני גוטפריד: " בנוסף למאמצים שנעשו ושבהם השתתף יהודה, אנחנו המשכנו בעקשנות, אבל עד כה כל הניסיונות נתקלו בקיר אטום של משרד המשפטים!".