מדריך האיגוד

הקלטת עוד, קאנון, ניי, כינור ודרבוקה: מיקרופונים, מיקום ורבעי טונים

איך מקליטים כלים של המוסיקה המקאמית בלי למחוק את הקישוטים ואת הצלילים שבין הקלידים: כיוון, חדר, מיקום מיקרופונים לכל כלי והקלטת ההרכב.

  • 6 דקות קריאה
  • 19 בנובמבר 2026

עוד, קאנון, ניי, כינור ודרבוקה נשמעים אחרת מכלים מערביים, וגם מוקלטים אחרת. המוסיקה המקאמית בנויה על קו מלודי אחד שכל הנגנים מקשטים בדרכם, על צלילים שנמצאים בין קלידי הפסנתר ועל ניואנסים קטנים של התקפה, גלישה ונשימה. מיקרופון במקום הלא נכון או עריכה אגרסיבית מוחקים בדיוק את מה שהופך את הנגינה הזו למיוחדת. המדריך עובר כלי אחרי כלי, ומשלב עצות של יצרני מיקרופונים ושל מגזינים מקצועיים עם מה שידוע על בניית הכלים. אין כמעט מקורות שעוסקים ישירות בהקלטת עוד או קאנון, ולכן חלק מההמלצות מבוססות על כלים קרובים. נציין כשזה המצב. למי שרוצים קודם רקע על הכלים עצמם: עוד, קאנון, ניי, דרבוקה ורק: מבוא לנגנים ומקאם לנגנים עם רקע מערבי.

לפני שמציבים מיקרופון: כיוון, רבעי טונים וחדר

לפי MaqamWorld, בקאנון יש שמונה צלילים בלבד לאוקטבה, והנגן קובע את הסולם של המקאם בעזרת לוחיות פליז קטנות שמשנות את הגובה במרווחים זעירים. כשהמנגינה עוברת למקאם אחר, הוא מזיז לוחיות ביד שמאל תוך כדי נגינה. הקאנון קובע אפוא את הכיוון של הקטע, ושאר הנגנים צריכים להתאים את עצמם אליו. מכאן שלושה כללים לאולפן:

  • כוונו את ההרכב לפי הקאנון, וכשאין קאנון, לפי כלי שכולם מסכימים עליו. עשו את זה באוזן, ולא רק לפי מכשיר כיוון. מכשיר שבנוי על 12 צלילים יציג את הצלילים שבין הקלידים כ"לא מכוונים".
  • הקשיבו בטייק לרעש ההחלפה של הלוחיות, ודברו עם הנגן לפני שמחליטים לנקות אותו.
  • היזהרו מכלי תיקון גובה. ב-Sound On Sound מסבירים שבתחילת צליל בכלי קשת הגובה יכול להיות נמוך בעד 20 סנט מהצליל היציב, בלי שהאוזן תפרש את זה כזיוף. בנגינה מקאמית, גלישות וצלילים שבין הקלידים הם חלק מהשפה. כלי שמיישר הכול לרשת של הפסנתר ימחק אותם.

לגבי החדר, Sound On Sound ממליץ להקליט כלי קשת בחלל גדול יחסית עם משטחים מחזירים, וככל שיש יותר עץ, טוב יותר. העיקרון נכון לכל הכלים האקוסטיים במדריך הזה: הצליל שלהם צריך מרחק כדי להתחבר. אם החדר שלכם קטן ויבש, תצטרכו מיקרופונים קרובים יותר, ואז חשוב עוד יותר לבחור את המקום. על טיפול בחדר קטן כתבנו במדריך אקוסטיקה בחדר קטן.

עוד

לפי MaqamWorld, לעוד יש גוף בצורת אגס, צוואר קצר בלי שריגים, בדרך כלל חמישה זוגות מיתרים ומיתר בס בודד, ופורטים עליו במפרט שנקרא רישה. הצליל חם, המנעד כשלוש אוקטבות, והעוד מעביר מלודיה ומקצב גם יחד, כי הצליל שלו הקשתי מטבעו. זה אומר שני דברים להקלטה: יש גוף עמוק ונמוך, ויש התקפה חדה של המפרט.

DPA לא מפרסמת המלצות לעוד, אבל ההמלצות שלה למנדולינה, כלי פריטה קרוב, הן נקודת פתיחה טובה. בחדר טוב ושקט, מיקרופון אחד או שניים עם דפוס קליטה כדורי (omni), מכוונים לנקודה המתוקה של הכלי, שבמנדולינה נמצאת לעיתים קרובות במפגש בין הצוואר לגוף. לסטריאו אפשר להציב שני מיקרופונים כדוריים במרחק של 30 עד 40 ס"מ. כשצריך הפרדה מכלים אחרים, עוברים לזוג מיקרופונים כיווניים בתצורת XY. בעוד, נסו קודם את המפגש בין הצוואר לגוף, הקשיבו לאיזון בין המיתרים, הבשר והעץ, והזיזו בסנטימטרים. ואם המפרט נשמע חד מדי, הרחיקו מעט את המיקרופון לפני שאתם פונים לאיקוולייזר (EQ).

קאנון

הקאנון בנוי, לפי MaqamWorld, מלוח עץ טרפזי עם 81 מיתרים בקבוצות של שלושה, ונגן מניח אותו על הברכיים או על שולחן קטן ופורט עם שני מפרטים שמחוברים לאצבעות המורות. הגשר הארוך בצד ימין נשען על חלונות שמכוסים בעור, והם מעבירים את התהודה לגוף הכלי.

הכלי הקרוב ביותר שעליו מצאנו המלצות מפורטות הוא הגו ג'נג הסיני, כלי מיתרים שמונח אף הוא בשכיבה. DPA ממליצה עליו על מיקרופון עילי אחד בגובה הראש של הנגן ובאמצע הכלי, ומזהירה שזוג מיקרופונים עיליים נותן לרוב תמונה רחבה מדי. על הבמה היא מציעה שני מיקרופונים קטנים על שפת הכלי, במרחק של כ-30 ס"מ זה מזה, מכוונים מעט אל המיתרים. באולפן היא מציעה מיקרופונים כדוריים זעירים על הלוח, ליד הגשרים ובאמצע הכלי. בקאנון, כדאי לשמוע איך נשמע האזור של חלונות העור לעומת המיתרים הגבוהים, ולבחור מקום שבו גם הסלסולים המהירים ביד ימין וגם התהודה הנמוכה נשמעים.

ניי

הניי, לפי MaqamWorld, הוא חליל קנה פתוח שנושפים בו בזווית אלכסונית מהקצה העליון, עם שישה חורים מלפנים וחור אחד מאחור לאגודל. הוא כלי הנשיפה היחיד במוסיקה הערבית האמנותית, והצליל שלו חם ומלא אוויר, עם קישוטים ושינויי עוצמה עדינים. הנשימה היא חלק מהצליל, ולכן אל תמהרו לסנן אותה.

ההמלצות של DPA לחליל הן נקודת פתיחה. במרחק של 5 עד 10 ס"מ, מכוונים את המיקרופון לנקודה שבין הפומית לבין יד שמאל. במיקום הזה הנשיפה עלולה להפריע, ולכן מיקרופון כדורי, שפחות רגיש לרוח ולפיצוצי אוויר, יכול לעזור. אפשרות אחרת היא מאחורי הראש של הנגן ומעליו, כשהמיקרופון מכוון אל חורי האצבעות, או מלפנים בגובה הראש ובמרחק של כמטר. DPA מזהירה ממיקרופונים כיווניים מאוד, שנותנים צליל ממוקד מדי ופחות טבעי. בניי, שמוחזק באלכסון, כדאי לבדוק כמה מיקומים לאורך הכלי עם הנגן, ולבחור את זה שבו האוויר נשמע אבל לא משתלט.

כינור במוסיקה מקאמית

Sound On Sound מסביר שהכינור מפיק הרמוניות חזקות עד כ-10 קילוהרץ ויותר, ושהכיוון שבו הצליל יוצא מהכלי משתנה מתו לתו. לכן ממליצים שם על מיקרופון קבל (condenser) חלק, בלי בליטה חדה בתדרים העליונים, ועל מיקום כשני מטרים מעל הכלי ומלפניו, בחדר חי וחם. כנרים נוטים להסתובב תוך כדי נגינה, ומרחק כזה מונע שינויים בצבע הצליל. בהקלטה של גלישות, ויברטו וקישוטים, המרחק הזה גם שומר על השלמות של התנועה.

כשצריך הפרדה, למשל על הבמה או כשכל ההרכב מנגן יחד, DPA מציעה מיקרופון קטן מתחת לגשר, בין המיתרים ללוח, שקולט גם את הלוח וגם את מגע הקשת, ומזהירה שהמיקום עלול להישמע חריף. מיקרופון כיווני קרוב יוסיף בסים בגלל אפקט הקרבה, ולמי שרוצה יותר עוצמה היא מציעה לכוון אותו לעבר חור התהודה (f-hole). פירוט נוסף על כלי קשת: הקלטת כלי קשת.

דרבוקה וההרכב כולו

בכתבה ב-Recording Magazine מתאר פול סטמלר שנים של ניסיונות להקליט דרבוקה. הצליל החד מהשפה (הטק, שהוא מכנה bek) קל ללכוד: מיקרופון דינמי במרחק של כ-20 עד 30 ס"מ מהעור, בזווית של כ-45 מעלות. הדום העמוק יוצא בעיקר מהפתח התחתון ומהחדר. הפתרון שעבד לו היה מיקרופון דינמי מעל העור, מיקרופון דינמי נוסף בתוך גוף התוף, כמה סנטימטרים פנימה ומכוון אל העור, וזוג מיקרופוני חדר שמופנים הרחק מהנגן. הוא הקליט את הדרבוקה בנפרד משאר ההרכב, בגלל הזליגה למיקרופונים האחרים. עוד על כלי הקשה ביד במדריך הקלטת כלי הקשה ביד.

וזו השאלה הגדולה של כל הקלטה כזו: לנגן יחד או בנפרד? DPA מזכירה שמיקרופון קרוב הוא תמיד פשרה מול הצליל הטבעי של הכלי. Sound On Sound מציע, כשחייבים מיקרופונים קרובים בהרכב, מיקרופונים בדפוס שמינייה שדוחים זליגה מהצדדים. במוסיקה שבה כל הנגנים מגיבים זה לזה ומקשטים את אותה מנגינה, נגינה משותפת שווה הרבה. אפשרות מעשית היא להקליט את הכלים המלודיים יחד, ואת כלי ההקשה בנפרד או מאחורי מחיצה. על הנושא הרחב: להקליט להקה שלמה יחד באולפן.

  • סכמו עם הנגנים מאיזה כלי מכוונים, לפני הטייק הראשון.
  • הקליטו ניסיון קצר מכל מיקום והקשיבו יחד עם הנגן. הוא יודע איך הכלי שלו אמור להישמע.
  • אל תשתמשו בתיקון גובה אוטומטי על קטעים מקאמיים.
  • השאירו את הנשימה של הניי ואת המגע של המפרט, ונקו רק מה שבאמת מפריע.
  • תעדו את מיקומי המיקרופונים, כדי שתוכלו לחזור עליהם בתיקונים.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן