נגנים שגדלו על מז'ור, מינור ומודוסים כנסייתיים נתקלים במקאם (maqam) ומנסים מיד לתרגם אותו ל"סולם עם רבעי טונים". זו התחלה, אבל היא מפספסת את רוב הסיפור. המדריך הזה נכתב לנגנים עם רקע מערבי שרוצים להבין את ההיגיון של המקאם, לזהות את המקאמים העיקריים, ולדעת איך להתחיל ללמוד בלי לקלקל. הוא לא מחליף מורה, והוא בהחלט לא מחליף הרבה שעות של האזנה.
מקאם הוא יותר מסולם
המילה מקאם, לפי ויקי המרכז הקנדי לאתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת אלברטה, נגזרת מהשורש הערבי "לעמוד", ופירושה המילולי "מקום" או "תחנה". לפי MaqamWorld, האתר של ג'וני פראג', מקאם הוא מסגרת מלודית שכוללת סולם, אבל גם משפטים מלודיים אופייניים, אפשרויות מודולציה, נורמות של קישוט ומוסכמות אסתטיות. בערך בוויקיפדיה מוסיפים שלמקאם אין מקצב קבוע.
במילים של נגן מערבי: שני מקאמים יכולים לחלוק כמעט את אותם צלילים ועדיין להישמע שונים לגמרי, כי הם מדגישים צלילים אחרים, נעים בדרך אחרת ונחים במקומות אחרים. לכן מי שמנגן "את הצלילים הנכונים" מלמטה למעלה עוד לא מנגן את המקאם.
אבני הבניין: ג'ינס, טוניקה וע'מאז
המקאם בנוי מחלקים קטנים יותר שנקראים ג'ינס (jins, ברבים אג'נאס). לפי MaqamWorld, ג'ינס הוא קטע סולם של שלושה, ארבעה או חמישה צלילים, והוא יחידת היסוד המלודית במוסיקה הערבית. מקאם נוצר משרשור של שניים או שלושה אג'נאס.
- הג'ינס התחתון מתחיל בטוניקה, והוא קובע יותר מכל את האופי של המקאם. מקאמים שחולקים אותו ג'ינס תחתון שייכים לאותה "משפחה", ובדרך כלל המקאם המרכזי במשפחה נושא את שמו של הג'ינס.
- הע'מאז (ghammaz) הוא צליל ההדגשה השני בחשיבותו, בדרך כלל הצליל האחרון של הג'ינס התחתון, ומשם מתחיל הג'ינס הבא. בג'ינס ראסט, למשל, הטוניקה היא דו והע'מאז הוא סול.
- הג'ינס העליון יכול להתחלף. כאן מתחילה המודולציה: מעבר בע'מאז לג'ינס אחר משנה את הצבע בלי לעזוב את הטוניקה.
זו הסיבה שכדאי ללמוד אג'נאס ולא רק סולמות שלמים. ג'ינס הוא "מילה", והמקאם הוא משפט שבנוי ממילים.
רבעי טון: מה הכתיב אומר ומה מנגנים באמת
בכתיב המקובל היום, האוקטבה מחולקת ל-24 חלקים שווים, ורבע טון הוא חצי מחצי טון. כך נכתבים התווים: סימן "חצי במול" על הצליל, לרוב על מי ועל סי, ופחות על לה. אבל זה כתיב, לא כוונון. גם ויקי האוניברסיטה וגם הערך בוויקיפדיה מדגישים שבפועל הנגנים לא מנגנים את הצלילים האלה בדיוק באמצע, ושהגובה משתנה לפי המקאם, לפי ההקשר המלודי, לפי האזור ולפי התקופה. גם התיעוד של תוכנת התווים LilyPond מציין שהכתיב לא מנסה לסמן את המיקרוטונים במדויק, ושתעתיקים של מוסיקה ערבית הם לרוב שלד שהמבצעים ממלאים.
עוד נקודה שמבלבלת מערביים: רבע הטון אינו מרווח מלודי. לפי ויקי האוניברסיטה, הצעדים שבין צלילים שכנים הם חצי טון, טון, טון וחצי, ומרווח של בערך שלושה רבעי טון. למרווח האחרון הזה אין מקבילה בפסנתר, והוא שנותן למקאמים רבים את הצבע המוכר שלהם.
שמונה מקאמים להתחיל מהם
MaqamWorld ממיין את המקאמים למשפחות לפי הג'ינס התחתון: עג'ם, ביאתי, חג'אז, כורד, נהוונד, ניכריז, ראסט וסיכה, ועוד כמה מקאמים שאינם שייכים למשפחה, ובהם סבא. הטבלה מציגה נקודת התחלה מעשית, לא תיאור מלא:
| מקאם | טוניקה מקובלת בכתיב | מה מאפיין אותו |
|---|---|---|
| עג'ם (Ajam) | סי במול | מקביל למז'ור המערבי. |
| נהוונד (Nahawand) | דו או רה | הג'ינס התחתון: רה, מי, פה, סול, כמו מינור. |
| כורד (Kurd) | רה | הג'ינס התחתון: רה, מי במול, פה, סול, קרוב לפריגי. |
| ראסט (Rast) | דו | מדרגה שלישית ושביעית בחצי במול. נחשב לאחד המקאמים הנפוצים ביותר. |
| ביאתי (Bayati) | רה | הג'ינס התחתון: רה, מי בחצי במול, פה, סול. במדרגה הרביעית ג'ינס נהוונד או ראסט. |
| חג'אז (Hijaz) | רה | סקונדה מוגדלת בין המדרגה השנייה לשלישית, אותו אוסף צלילים שהמערב מכנה פריגי דומיננטי. |
| סבא (Saba) | רה | רה, מי בחצי במול, פה, סול בחצי במול. ג'ינס חג'אז חופף מהמדרגה השלישית. |
| סיכה (Sikah) | מי בחצי במול | הטוניקה עצמה היא צליל "ניטרלי". |
שימו לב למחלוקת אחת: בערך בוויקיפדיה על הסולם הפריגי הדומיננטי חג'אז מוצג כאותו אוסף צלילים, בעוד שבאתר של אוניברסיטת דרום קליפורניה נכתב שיש בו שני צלילים שמחוץ למערכת האירופית. ההסבר הסביר הוא שוב הכוונון: על הדף הצלילים זהים, בביצוע הם לא תמיד.
הסאיר: איך המקאם זז
הסאיר (sayr) הוא המסלול המלודי של המקאם, בלחן כתוב ובאלתור. ויקי האוניברסיטה מתאר אותו כסדרה של תחנות טונליות. בפועל, הסאיר אומר לכם מאיפה מתחילים, על אילו צלילים נחים, לאן עולים ואיך חוזרים הביתה.
דוגמה טובה מגיעה מ-MaqamWorld: בסאיר של מקאם חוסייני מדגישים את המדרגה החמישית כצליל של מתח, שנפתר כלפי מטה אל המדרגה הרביעית, והאתר מציין שהסאיר הזה הוא חובה בתוך מקאם ביאתי. כלומר, לנגן ביאתי זה לא רק לנגן את הצלילים שלו, אלא גם להתנהג כמו ביאתי.
בערך בוויקיפדיה מתוארת גם החלוקה של אלתור לשלבים, שכל אחד מהם נמשך בערך בין שבע לארבעים שניות סביב צליל או אזור טונלי אחד, ומודולציה כמעבר למקאם קרוב שבסופו בדרך כלל חוזרים למקאם הפותח. תחשבו על זה כעל סיפור ולא כעל ריצה על הסולם.
המקצב: איקאעאת בקצרה
המקאם לא קובע מקצב. תקסים, למשל, מנוגן בקצב חופשי, כפי שמתואר באתר של USC. אבל בלחנים מנוגן מתחת למלודיה איקאע (iqa'), מחזור קצבי של דום (צליל נמוך ומתמשך) וטק (צליל יבש וחד). באותו אתר מתואר איך בדרבוקה הדום מוכה על העור והטק על השוליים. לפי MaqamWorld, המקסום (Maqsum) ב-4/4 הוא האיקאע הנפוץ ביותר במוסיקה הערבית, ומשקלים ארוכים ואי זוגיים כמו 10/8 שמורים בעיקר למוושח ולצורת הסמאעי. על המשקלים האי זוגיים יש באתר מדריך נפרד.
איך מתחילים ללמוד
המקאם נלמד בעיקר מהאוזן, וכמה מהמקורות מדגישים זאת. ויקי האוניברסיטה מציע סדר פשוט: להאזין הרבה, לשיר יחד עם ההקלטה, ורק אחר כך לשיר לבד או לנגן. הוא מציע גם תרגיל: להפעיל צליל רה קבוע ממחולל צלילים, לשיר מעליו ביאתי, נהוונד וכורד, ולנסות לזהות אותם בהקלטות. מתחילים כך, משלושה אג'נאס שמתחילים מאותו צליל ונבדלים במדרגה השנייה, ורק אחר כך מוסיפים.
ומה עם הכלי? לפי הערך בוויקיפדיה, מקאמים בלי רבעי טון אפשר לנגן בפסנתר, אם כי לא בדיוק מלא. באתר של USC מציינים שכלי קשת מפיקים מיקרוטונים בקלות, ושאפשר לכוון מחדש הרבה קלידים אלקטרוניים. בגיטרה עם שריגים רגילים אין דרך לנגן את הצלילים הניטרליים בלי כלי מותאם, וזו עוד סיבה להתחיל בשירה.
- האזינו כל יום לתקסימים (taqsim, אלתורים חופשיים) במקאם אחד, למשך שבוע.
- שירו את הג'ינס התחתון מעל צליל קבוע, ובדקו את עצמכם בהקלטה.
- למדו את הסולם כאג'נאס, עם הטוניקה והע'מאז מסומנים.
- אל תסמכו על כוונון "רבע טון בדיוק" של אפליקציה; העתיקו את הגובה מהקלטות.
- למדו שיר אחד או מוושח אחד בכל מקאם, לא רק סולם.
- שימו לב לאן הלחן חוזר ועל מה הוא נח: זה הסאיר.
- אם אפשר, עבדו עם מורה או נגן מהמסורת. אף מדריך כתוב לא מחליף את זה.
מקורות והרחבה
- The Arabic Maqam, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Arabic Ajnas, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Maqam Husayni, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Arabic Rhythms (Iqa'at), MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Introducing maqamat, Canadian Centre for Ethnomusicology wiki, University of Alberta, 2022-02-11
- Arabic maqam, Wikipedia
- Rast (maqam), Wikipedia
- Jins Rast, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Maqam Rast, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Maqam Bayati, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Maqam Saba, MaqamWorld (Johnny Farraj)
- Phrygian dominant scale (Hijaz), Wikipedia
- Arabic music (LilyPond Notation Reference), LilyPond
- Traditional Music in the Arab World, Music in Global America, USC Scalar, 2018, rev. 2024
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.