מבצעת מבקשת להוריד את השיר בטון וחצי עשר דקות לפני ההופעה. מי שמנגן מצ'ארט עם שמות אקורדים מתחיל לחשב בראש. מי שמנגן מצ'ארט מספרים פשוט מנגן, כי הדף לא השתנה. זה כל הרעיון של שיטת המספרים של נאשוויל (Nashville Number System): במקום לכתוב "G, C, D" כותבים את התפקיד של כל אקורד בטונליות, "1, 4, 5". המדריך מסביר את הסימנים העיקריים, את המקומות שבהם אין הסכמה, ואיך מתחילים להשתמש בשיטה בלי להתבלבל.
מאיפה זה בא ולמה זה עובד
לפי הערך בוויקיפדיה, השיטה פותחה בנאשוויל בסוף שנות ה-50 על ידי נגני האולפן ניל מתיוס ג'וניור וצ'רלי מקוי. מתיוס, שהיה חבר בקבוצת הקולות The Jordanaires ועיבד לה את הקולות, השתמש בה תחילה כדי לכתוב את תפקידי הקולות לסשנים. בתחילת שנות ה-60 התאים אותה מקוי לכתיבת אקורדים לבס, לתופים, לפסנתר ולגיטרה. הספר המוכר על השיטה, The Nashville Number System של צ'אס וויליאמס, יצא במהדורה ה-11 ב-2023.
הסיבה שהשיטה החזיקה מעמד פשוטה: המספרים מתארים יחס לטוניקה, לא צלילים קבועים. 1-4-5 הוא C-F-G בדו מז'ור ו-E-B-A במי מז'ור, והדף נשאר אותו דף. תריו כותב ב-Premier Guitar שזה בדיוק מה שעוזר כשמבקשים להזיז את הטון, וגם כשמנגנים עם קאפו.
המספרים עצמם: מדרגות ואיכויות
הבסיס הוא הסולם המז'ורי. בונים משולש על כל מדרגה, ומקבלים את מה שהשיטה מניחה כברירת מחדל:
| מספר | איכות ברירת המחדל | בדו מז'ור |
|---|---|---|
| 1 | מז'ור | C |
| 2- | מינור | Dm |
| 3- | מינור | Em |
| 4 | מז'ור | F |
| 5 | מז'ור | G |
| 6- | מינור | Am |
| 7° | מוקטן | B° |
כמה כללי כתיב שחוזרים במקורות:
- מינור: סימן מינוס אחרי המספר (2-). יש מי שכותבים m.
- ספטימות ותוספות: כותבים אותן ליד המספר, לרוב בכתב עילי, כמו בצ'ארט אקורדים רגיל (17, 5sus4 וכן הלאה).
- בס שונה והיפוכים: קו נטוי, כמו בשמות אקורדים. 1/3 הוא האקורד של המדרגה הראשונה עם המדרגה השלישית בבס, כלומר G/B בסול מז'ור.
- אקורדים מחוץ לסולם: סימן במול או דיאז משמאל למספר. לפי הערך בוויקיפדיה, b3 ו-b7 נכתבים כמעט תמיד כך, ולא כ-#2 או #6.
תיבות: אחת, מפוצלת, לא שווה
הכלל הבסיסי: מספר אחד הוא תיבה אחת. צ'ארטים מסודרים בדרך כלל בשורות של ארבע תיבות, כך שמבנה של שמונה תיבות הוא שתי שורות.
- תיבה מפוצלת (split bar): כשיש יותר מאקורד אחד בתיבה, מקבצים את המספרים בקו תחתון, בסוגריים או במסגרת. לידיה סלניקובה כותבת בבלוג של AirGigs שהיא מעדיפה קו תחתון, כי קו נטוי כבר שמור לבס.
- חלוקה שווה כברירת מחדל: שני אקורדים מתחת לקו אחד בתיבת 4/4 מקבלים שתי פעמות כל אחד.
- חלוקה לא שווה: מסמנים בנקודות או בקווים קטנים מעל המספר או מתחתיו, כשכל סימן הוא פעמה, או כותבים את הקצב בתווים. כאן כל כותב עושה קצת אחרת, ולכן שווה לבדוק את המקרא של הצ'ארט.
סימני קצב ושליטה
- יהלום: מסגרת בצורת יהלום סביב המספר פירושה להכות את האקורד ולתת לו להחזיק את כל התיבה. ארסקין מזכיר שיש מי שקוראים לו "כדורגל".
- פוש (push): הקדמה של האקורד. סלניקובה מתארת שתי דרכים: חץ (< או >) או שמינית קשורה לפני המספר. אצל תריו החץ בין שני אקורדים מסמן אקורד שנכנס על ה-and (ה"וְ") של פעמה 2. אם הצ'ארט לא מגדיר כמה מקדימים, שאלו.
- עצירה (choke): סימן מרקטו מעל המספר, או המילה stop מתחתיו. כולם מכים וחונקים יחד.
- דינמיקה ושינויי טמפו: סימני קרשנדו ודקרשנדו, rit. להאטה, ופרמטה לעצירה ארוכה.
- מפת דרכים: חזרות, סיומות, D.C. ו-D.S. עובדים בדיוק כמו בצ'ארט רגיל.
- ריפים ומכות: המספרים לא מספרים מה הקצב. כשיש מכה משותפת או ריף מזוהה, כותבים אותו בתווים מעל המספרים.
מינור, מודולציה והתחלה שאינה על 1
כאן נמצאים רוב הבלבולים. לפי סלניקובה, צ'ארטים של נאשוויל כמעט לא נכתבים בטונליות מינורית. שיר בלה מינור נכתב בדרך כלל ביחס למז'ור המקביל, כך ש-Am הוא 6- ו-F הוא 4, וזו גם הגישה שמוצגת בבלוג של Stringjoy. סלניקובה מציינת ש-1- כמעט לא מופיע בצ'ארטים, אבל "כמעט" אינו "אף פעם". לפני שמנגנים מצ'ארט של מישהו אחר, בדקו ביחס לאיזו טוניקה הוא כתוב.
עוד מלכודת: האקורד הראשון בשיר הוא לא תמיד 1. הדוגמה בערך בוויקיפדיה מתחילה ב-4. קודם מוצאים את הטוניקה ורק אחר כך כותבים מספרים.
במודולציה, הדרך הפשוטה היא לציין את הטונליות החדשה ולהמשיך לכתוב מספרים ביחס אליה. המספרים עצמם לא משתנים, רק נקודת הייחוס.
אין תקן אחד
כל המקורות מסכימים על הבסיס, אבל לא על הפרטים. בבלוג של Stringjoy מדגישים שהקיצורים אינם רשמיים ומשתנים בין אנשים ובין הרכבים. הערך בוויקיפדיה מספר שספרו של וויליאמס משווה צ'ארטים של אותו שיר שכתבו שבעה נגני אולפן מנאשוויל, כל אחד בנפרד, ומראה כמה הם שונים. ארסקין מציין שגם סימני המינור והמז'ור לפעמים מושאלים מצ'ארטים של ג'אז. המסקנה: כשאתם כותבים, הוסיפו מקרא קצר. כשאתם קוראים, שאלו את מי שכתב.
ודבר אחרון על קהל היעד: גיילה דרייק כותבת ב-Premier Guitar שצ'ארט מספרים מניח שהקורא מכיר קצת תיאוריה, ולכן כדאי לתת אותו רק למי שמכיר את השיטה. אם מצטרף להרכב נגן שלא עבד כך, תנו לו גם גרסה עם שמות אקורדים בטון של ההופעה.
איך מתחילים: תרגול ורשימת בדיקה
הדרך הקצרה להתרגל היא לעבוד על שירים שאתם כבר מכירים:
- קחו שלושה שירים שאתם מנגנים הרבה וכתבו אותם מחדש במספרים.
- נגנו כל אחד מהם בשתי טונליות אחרות, מהדף, בלי לכתוב שמות אקורדים.
- שירו או נגנו רק את קו הבס של המהלך, וצרו קשר בין המספר לבין הצליל שלו באוזן.
- האזינו לשיר חדש ונסו לכתוב את המספרים מהשמיעה. זה תרגיל שמיעה טוב בפני עצמו.
ולפני שאתם מחלקים צ'ארט מספרים להרכב:
- הטונליות כתובה בראש הדף, וגם בכל מקום שבו יש מודולציה.
- שורות של ארבע תיבות, פרקים מסומנים.
- תיבות מפוצלות מסומנות באותה דרך לאורך כל הדף.
- יהלומים, פושים ועצירות מסומנים במקומם.
- שיר מינורי: ברור אם הכתיבה ביחס למז'ור המקביל או ל-1-.
- ריפים ומכות שחייבים להיות מדויקים כתובים בתווים.
- יש מקרא קצר לכל סימן שאינו מובן מאליו.
- כל הנגנים בהרכב מכירים את השיטה, או שיש להם גם גרסה עם שמות אקורדים.
מקורות והרחבה
- Nashville Number System, Wikipedia
- How To Read Nashville Number Charts: Crash Course by Lydia Salnikova, AirGigs Music Production Blog (Lydia Salnikova), 2015-03-15
- The Nashville Number System Explained, Stringjoy, 2023-04-17
- Getting Started with the Nashville Number System, No Treble (Damian Erskine), 2012-08-22
- The Nashville Number System Explained, Musician Wave (Brian Clark), 2023-01-20
- The Guitarist's Guide to Writing Charts, Premier Guitar (Shane Theriot), 2014-11-29
- Chord Charts 101, Premier Guitar (Gayla Drake), 2012-02-22
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.