מי שמנגנים מוסיקה ים תיכונית, ערבית, טורקית או יוונית פוגשים מהר מאוד שמות כמו מקסום, בלאדי וסעידי. נגני דרבוקה ותופים מכירים אותם מהידיים, אבל גם בסיסטים, קלידנים וגיטריסטים צריכים להבין אותם: הם קובעים איפה נופל המשקל, איך הלחן נושם ואיך הקהל רוקד. במוסיקה הערבית המקצב המחזורי נקרא איקאע (iqa', ברבים איקאעאת). המדריך הזה מסביר את העיקרון, מציג את חמשת המקצבים הנפוצים ונותן דרך מסודרת לתרגל אותם. הוא משלים את המדריך מקאם לנגנים עם רקע מערבי, שעוסק בצד המלודי.
דום, תק והרעיון של שלד
כל איקאע בנוי משני צלילים בסיסיים ומשתיקות. דום הוא צליל עמוק ונמשך, שמתקבל ממכה במרכז העור של התוף. תק (או טק) הוא צליל חד ויבש, שמתקבל ממכה בשפה. יש מקורות שמוסיפים צליל שלישי, כא, שמשמש בעיקר למילוי בין צלילי השלד. בתווים ובטבלאות כותבים לרוב D לדום, T לתק ו-K לכא.
הנקודה החשובה ביותר: מה שכתוב הוא שלד, לא ביצוע. אתר Maqam World מתאר את האיקאע הכתוב כאב טיפוס שהנגנים מוסיפים עליו דומים, תקים וצלילים נוספים. כמה מוסיפים תלוי בסגנון, בעיבוד, בכלי, בגודל הרכב כלי ההקשה ובטעם האישי. מקורות אחרים מתארים את אותו דבר: הנגן מסמן את חלוקת המחזור בצלילים נמוכים, גבוהים ושתיקות, ומקשט אותו בביצוע כמו שמקשטים מנגינה. לכן הדרך הנכונה ללמוד היא קודם את השלד, ורק אחר כך את הקישוטים.
עוד הבחנה שכדאי להכיר: לצד מקצבים מחזוריים יש במוסיקה הערבית גם קטעים בקצב חופשי, בלי פעמה קבועה, כמו פתיחות מאולתרות. שם אין איקאע בכלל.
איך סופרים
הדרך הנוחה ביותר היא לחלק כל פעמה לשניים ולספור "1 ו 2 ו 3 ו 4 ו". בטבלה למטה כל משבצת היא חצי פעמה, ונקודה מסמנת שתיקה. את מלפוף נוח לספור ברבעי פעמה, בקבוצות של 3, 3 ו-2, כפי שמציע אחד המקורות. הוא ואיוב מנוגנים בדרך כלל מהר, אז התחילו לאט. השלדים שלהלן מופיעים באותה צורה בכמה מקורות שונים. במקום שבו יש הבדלים בין המקורות, ציינו את זה בהמשך.
| מקצב | משקל | שלד | ספירה |
|---|---|---|---|
| מקסום | 4/4 | D T . T D . T . | 1 ו 2 ו 3 ו 4 ו |
| בלאדי | 4/4 | D D . T D . T . | 1 ו 2 ו 3 ו 4 ו |
| סעידי | 4/4 | D T . D D . T . | 1 ו 2 ו 3 ו 4 ו |
| מלפוף | 2/4 | D . . T . . T . | 1 2 3 1 2 3 1 2 (רבעי פעמה) |
| איוב | 2/4 | D . D T | 1 ו 2 ו |
תסתכלו על שלושת המקצבים הראשונים יחד: הם כמעט זהים, וההבדל הוא רק איפה יושבים הדומים. במקסום הדומים נופלים על 1 ועל 3, ותק מפריד ביניהם. בבלאדי נוסף דום שני צמוד בפתיחה, על "1 ו". בסעידי הזוג הצמוד עובר לאמצע, על "2 ו" ועל "3". ההבדל הקטן הזה משנה לגמרי את התחושה.
חמשת המקצבים מקרוב
מקסום. לפי Maqam World זה האיקאע הנפוץ ביותר במוסיקה הערבית, והוא עובר בתוך שירים לבלאדי ולמקצב פשוט יותר בשם וחדה. אם אתם מכירים רק מקצב אחד, זה המקצב. דוגמה מוכרת שהאתר מביא היא "דארת אל-איאם" של אום כולתום.
בלאדי. שני הדומים בפתיחה נותנים לו משקל ותחושה עממית יותר. כאן מתחיל הבלבול בשמות: Maqam World קורא לו גם מסמודי סע'יר, אתר מקצבים אחר מציג את מסמודי סע'יר כמקצב נפרד, ומקור שלישי מעיר שהשם "בלאדי" משמש בצורה רופפת ושבמצרים הוא עשוי לציין משהו אחר. לכן, כשמישהו בחזרה אומר "בלאדי", כדאי לבקש שינגן לכם את המקצב ולא להסתמך על השם.
סעידי. מקצב מצרי חי ושמח, שנקרא על שם אזור הסעיד בדרום מצרים. הזוג הצמוד של הדומים באמצע הוא סימן ההיכר שלו, והוא עובר הלוך ושוב עם מקסום ובלאדי. בין הדוגמאות ש-Maqam World מביא: "סוואח" של עבד אל-חלים חאפז.
מלפוף. מקצב קצר ומתגלגל ב-2/4, נפוץ במוסיקה עממית ופופולרית, ומשמש הרבה לכניסות ולקטעים מהירים. שתי תיבות של מלפוף יכולות להתחלף בתיבה אחת של מקסום או בלאדי, וזה מעבר שתשמעו הרבה. דוגמה: "יא דארה דורי פינא" של פיירוז.
איוב. גם הוא ב-2/4: דום על כל אחת משתי הפעמות, ותק מיד אחרי הדום השני. לפי Maqam World הוא משמש בעיקר במוסיקה סופית, וגם במוסיקה עממית ובריקוד. במצרים קוראים לו לפעמים זאר, על שם טקס ריפוי עממי. התחושה מחזורית ומהפנטת, במיוחד בקצב מהיר.
מעבר לחמשת אלה, Maqam World מונה עשרות איקאעאת נוספים, ממקצבים קצרים במוסיקה עממית ועד מחזורים ארוכים במשקלים כמו 7/8, 9/8 ו-10/8, שמשמשים בעיקר בשירת המוושחאת. על המשקלים האי זוגיים יש לנו מדריך נפרד: משקלים אי זוגיים.
מבטאים, דינמיקה וקישוטים
הדום נושא את המשקל, והתק נותן את הנדנוד. הקישוטים, אותם צלילים קטנים שממלאים את הרווחים, מנוגנים חלש יותר מצלילי השלד. ככה השלד נשאר ברור גם כשהנגינה צפופה. דוגמה טובה היא "מקסום מהלך": ממלאים את הרווחים בצלילי כא, וכך המקצב מקבל תנועה קדימה בלי לאבד את הצורה שלו.
כמה עצות מעשיות למי שמנגנים בהרכב:
- בסיסטים וקלידנים: הקשיבו לדומים. הם המקום הטבעי לתווים הנמוכים, ולפעמים מספיק לנגן רק עליהם כדי שהגרוב יעבוד.
- מתופפים שבאים מרוק או מפופ: נסו לתרגם את הדום לתוף בס ואת התק לסנר או למצילה, ואז להקשיב לנגן כלי ההקשה ולפנות לו מקום.
- כולם: כשנגן כלי ההקשה עובר ממקצב למקצב באמצע שיר, זה מכוון. למדו לזהות את המעברים הנפוצים, כמו מקסום לבלאדי או מלפוף למקסום.
על הכלים עצמם, דרבוקה, רק ותופי מסגרת, ראו עוד, קאנון, ניי, דרבוקה ורק.
המקצבים האלה במוסיקה הישראלית
המקצבים האלה נשמעים במוסיקה הישראלית כבר עשרות שנים. כתבה של JTA מ-2004 על המוסיקה המזרחית מתארת הרכבים ששילבו כלים מזרחיים ומערביים: גיטרה חשמלית לצד עוד, סינתיסייזר לצד קאנון, ומערכת תופים לצד דרבוקה. לפי הכתבה, ההקלטות הראשונות של הז'אנר על קלטות יצאו ב-1974, ובשנות התשעים הוא כבר חדר למיינסטרים. מה שזה אומר לנגנים היום: באירועים, בהרכבים מזרחיים ובהפקות פופ רבות תצטרכו להכיר את המקצבים האלה, וגם את השילוב שלהם עם מערכת תופים או עם תכנות.
הדרך הטובה ביותר ללמוד את התחושה היא להאזין להקלטות. דפי Maqam World מביאים לכל מקצב רשימת שירים והדגמה מוקלטת על טבלה, ושווה לנגן יחד איתם.
תוכנית תרגול
- אמרו את השלד בקול, "דום תק, תק דום, תק", עם מטרונום איטי, לפני שנוגעים בכלי.
- נגנו רק את השלד, על ברכיים או על תוף, עד שהוא יציב גם כשאתם סופרים בקול.
- עברו בין מקסום, בלאדי וסעידי כל ארבע תיבות, והקשיבו איך זז המשקל.
- תרגלו את המעבר משתי תיבות מלפוף לתיבה אחת של מקסום.
- הוסיפו קישוטים חלשים ברווחים, ובדקו שהשלד עדיין נשמע.
- נגנו עם הקלטה אמיתית, וזהו לבד מתי נגן כלי ההקשה עובר מקצב.
- הקליטו את עצמכם ובדקו את הזמן. על עבודה עם מטרונום ראו זמן וגרוב.
מקורות והרחבה
- Arabic Rhythmic Cycles (Iqa'at), Maqam World (Johnny Farraj), תאריך לא צוין
- Iqa' Maqsum 4/4, Maqam World
- Iqa' Baladi 4/4, Maqam World
- Iqa' Sa'idi 4/4, Maqam World
- Iqa' Malfuf 2/4, Maqam World
- Iqa' Ayyub 2/4, Maqam World
- Middle Eastern and Mediterranean Music Rhythms: Diagrams and Performance Aids, BabaYagaMusic (Maura Enright), עודכן מאי 2019
- Maqsoum, Wikipedia
- Arabic rhythm trainer: rhythm library, rythm.organology.net, תאריך לא צוין
- Arab music: melody and rhythm, al-bab.com (Brian Whitaker), תאריך לא צוין
- Traditional Music in the Arab World, Music in Global America, USC Scalar (Colin McDonald), 2018, עודכן 2024
- Once Oriental, Mizrahi music goes mainstream, JTA (Loolwa Khazzoom), יוני 2004
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.