מדריך האיגוד

רישיונות להופעה בשידור חי ברשת: אקו"ם, הפלטפורמות, קאברים ופלייבק

מה צריך להסדיר כשמופיעים מול מצלמה, מה הפלטפורמה כבר עושה עם המוסיקה, ואיפה מסתתר רוב הסיכון.

  • 5 דקות קריאה
  • 19 בנובמבר 2026

הופעה מול מצלמה נראית פשוטה מבחינת זכויות: אתם מנגנים, הפלטפורמה משדרת, וזהו. בפועל, שידור חי מערב כמה סוגי זכויות שונים, ולכל אחד מהם יש בעלים אחרים. המדריך הזה עוסק רק בצד הרישוי: מה צריך לבדוק מול אקו"ם, מה יוטיוב ומטא עושות עם מוסיקה בשידור, ומה משתנה כשמשלבים קאברים או פלייבק מוקלט. על הצד הטכני וההפקתי של השידור קראו את המדריך להופעה בשידור חי ברשת. המידע כאן כללי, נכון לנובמבר 2026, ואינו ייעוץ משפטי.

שלוש שכבות זכויות בכל שידור

כדאי לפרק כל שידור לשלוש שכבות, ולשאול על כל אחת בנפרד:

  • היצירה עצמה: המנגינה והמילים. בישראל, אקו"ם נותנת רישיונות לשימוש ביצירות שברפרטואר שלה, גם בהופעות וגם ברשת.
  • ההקלטה: אם משמיעים בשידור הקלטה קיימת, למשל טראק ליווי מסחרי או שיר ברקע, יש לה בעלים נפרדים, בדרך כלל חברת התקליטים.
  • המבצעים: הנגנים והקולות שמופיעים בהקלטה הקיימת.

הרישיונות של אקו"ם מכסים את השכבה הראשונה בלבד. בדפי הרישוי שלה כתוב במפורש שהרישיון אינו כולל זכויות של מבצעים ושל מפיקי תקליטים. כלומר, גם עם רישיון מלא מאקו"ם, השמעת הקלטה של מישהו אחר דורשת הסדר נפרד.

רישיון האולם לא מכסה אוטומטית את המצלמה

הופעה חיה רגילה מוסדרת מול אקו"ם ברישיון מופעים. לפי דף הרישיון, הוא מתיר ביצוע פומבי של יצירות ברפרטואר במופע מסוים, בתאריך ובשעה מסוימים, ומחייב דיווח לפני המופע ואחריו, כולל רשימת היצירות שבוצעו. הדף לא מזכיר שידור ברשת. כתבה של Water & Music מ-2020 מתארת מצב דומה בעולם: הרישיונות הכלליים שמחזיקים מקומות הופעה לא כיסו שידורים חיים, גם כשהמקום עצמו שידר מהבמה שלו, ושידור דיגיטלי דרש הסדר נפרד. הכתבה עוסקת בעיקר בשוק האמריקאי, והמצב השתנה מאז, אבל העיקרון שימושי: מה שמוסדר לקהל באולם לא בהכרח מוסדר לקהל מול המסך.

לכן, אם ההופעה באולם תשודר גם ברשת, שאלו את המפיק או את המקום אם השידור כלול בהסדר מול אקו"ם, וקבלו תשובה בכתב. על הדיווח עצמו קראו את המדריך לדיווח סט ליסט לאקו"ם.

מה אקו"ם מציעה לשימוש ברשת

באתר הרישוי של אקו"ם מופיעים שני רישיונות אינטרנט:

  • אתרים בהיקף פעילות והכנסות נמוך: עד 100,000 כניסות בחודש והכנסה שנתית משוערת של עד 19,200 ש"ח. הרישיון מכסה השמעת מוסיקה בסטרימינג ובסטרימינג לפי דרישה באתר, בשירות מקוון או ביישומון, ואינו מתיר הורדה. בעל הרישיון חייב לציין באתר שהוא פועל ברישיון אקו"ם ולדווח בסוף כל שנה על הכניסות וההכנסות בפועל. לפי תעריף 2026, המדרגה הנמוכה (עד 10,000 כניסות בחודש) עולה 40 ש"ח לחודש לפני מע"מ. אתרים אישיים או משפחתיים מופנים לרישיון נפרד.
  • שירותים מסחריים: רישיון שהמחלקה הדיגיטלית של אקו"ם מתאימה לכל לקוח. בדף מפורטים תעריפים כאחוז מההכנסות, למשל 10% משירות סטרימינג מוסיקלי ו-2.5% משירות שאינו מוסיקלי, עם מינימום להשמעה.

שני הדפים לא מזכירים במפורש הופעה חיה ששודרה ברשת. אקו"ם מדגישה שהתעריפים המפורסמים אינם רישיון, ושיש להסדיר רישיון בכתב ומראש. ההמלצה המעשית: אם אתם מתכננים שידור בתשלום, באתר שלכם או בפלטפורמה סגורה, פנו למחלקה הדיגיטלית לפני האירוע ותארו בדיוק מה יקרה: שידור חי בלבד או גם צפייה חוזרת, עם כרטיסים או בחינם, ואילו יצירות.

מה יוטיוב ומטא עושות עם מוסיקה בשידור

ביוטיוב, לפי מרכז העזרה, כל שידור חי נסרק כדי למצוא התאמות לתוכן של צד שלישי. כשנמצאת התאמה, השידור עלול להיות מוחלף בתמונה זמנית, ותגיע אזהרה. אם התוכן נשאר, השידור עלול להיקטע או להיסגר. יוטיוב מבהירה שגם רישיון לא מספיק כדי למנוע הפרעה: צריך לבקש מבעל הזכויות להוסיף את הערוץ שלכם לרשימת ההיתרים שלו במערכת Content ID. הקלטת השידור נבדקת שוב רק אחרי סיומו, ורק אם בחרתם לשמור אותה בערוץ.

במטא, הנחיות המוסיקה קובעות שאתם אחראים למוסיקה שבתוכן שאתם מפרסמים, ושלשימוש מסחרי או לא אישי צריך רישיונות מתאימים. אסור ליצור "חוויית האזנה למוסיקה", והאיסור חל גם על שידורים חיים. תוכן עם מוסיקה של אחרים יכול להיחסם, להיות מושתק או להימחק, ובמקרים חמורים גם הדף או הפרופיל. לפי מטא, ככל שחלק המוסיקה בתוכן גדול יותר, הסיכוי להגבלה עולה, ותמיד צריך להיות גם רכיב חזותי.

המסקנה: גם אם לפלטפורמה יש הסכמים עם בעלי זכויות, הם לא הופכים אתכם לבעלי רישיון. הם בעיקר קובעים מה יקרה כשהמערכת תזהה מוסיקה. Water & Music תיארו ב-2020 הסכמים כוללים של פלטפורמות שכיסו תוכן לפי דרישה ולא שידורים חיים, והעבירו את האחריות למשדרים. ייתכן שההסכמים השתנו מאז, ולכן אל תסתמכו עליהם בלי בדיקה.

קאברים בשידור

כשאתם מבצעים שיר של מישהו אחר, היצירה לא שלכם, גם אם כל צליל בשידור מנוגן על ידיכם. אם השיר ברפרטואר של אקו"ם, שאלת הרישוי בישראל עוברת דרכה. ביוטיוב, לפי מרכז העזרה, סרטון קאבר יכול להכניס לכם הכנסה מפרסומות רק כשהמו"ל של השיר תובע אותו דרך Content ID ובוחר לחלוק הכנסות, ורק אם אתם בתוכנית השותפים. ההכנסה מתחלקת באופן יחסי.

לפי Water & Music, אם הקאבר נשאר לצפייה אחרי השידור, יש מו"לים שרואים בכך שימוש שדורש רישיון סנכרון לכל שיר, ויש מו"לים שטוענים שגם סט ליסט מתוכנן מראש צריך הסדר. את הצד של הוצאת קאבר כהקלטה תמצאו במדריך לקאברים כחוק.

פלייבק וטראקים מוקלטים

כאן נמצא רוב הסיכון. הקלטה קיימת מוסיפה את השכבה של בעלי ההקלטה ושל המבצעים, ואקו"ם לא מכסה אותה. Water & Music מציינים שמי שמבצע קאברים בלי להשמיע הקלטות של אחרים חוסך את הצורך ברישיון להקלטה. בנוסף, מערכות הזיהוי של יוטיוב ומטא מזהות הקלטות מסחריות ביתר קלות, ולכן טראק ליווי קנוי או גרסת קריוקי הם מתכון לשידור שנקטע באמצע.

אם אתם עובדים עם פלייבק, עדיף להשתמש בטראקים שהפקתם בעצמכם, או בהקלטות שיש לכם עליהן הסכם כתוב שמתיר שידור. גם אז היצירה עצמה עדיין דורשת הסדר. על העבודה הטכנית עם טראקים קראו את המדריך לקליק וטראקים בהופעה.

רשימת בדיקה לפני השידור

  • רשמתם את הסט ליסט: אילו שירים שלכם, אילו של אחרים, ואילו ברפרטואר של אקו"ם.
  • סימנתם כל רגע שבו מתנגנת הקלטה קיימת, כולל מוסיקה בהפסקה ובפתיח.
  • בדקתם אם הרישיון של ההופעה באולם כולל גם את השידור, וקיבלתם תשובה בכתב.
  • לשידור בתשלום או באתר שלכם: פניתם למחלקה הדיגיטלית של אקו"ם לפני האירוע.
  • החלטתם מראש אם השידור יישאר לצפייה אחרי שהוא נגמר, וברשותכם הזכויות לכך.
  • אם יש לכם רישיון מבעל זכויות, ביקשתם שיוסיף את הערוץ לרשימת ההיתרים.
  • שמרתם בצד את כל ההסכמים וההודעות, למקרה של תביעה או חסימה.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן