מדריך האיגוד

קאבר כחוק: איך מקליטים ומשחררים שיר של מישהו אחר

רישיון הקלטה מאקו"ם, רישיון מכני בחו"ל, קאברים ביוטיוב, ומתי חייבים אישור אישי מהיוצרים.

  • 5 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

קאבר הוא אחת הדרכים הוותיקות להכיר קהל חדש, לחמם את הבמה לפני שיר מקורי ולהראות מה אתם יודעים לעשות עם חומר שכולם מכירים. אבל שיר של מישהו אחר נשאר שלו גם אחרי שהקלטתם אותו בעצמכם. המדריך הזה מסביר אילו אישורים צריך כדי להקליט, לשחרר ולהעלות קאבר לרשת, מה שונה בישראל לעומת הפצה בחו"ל, ומתי אין מנוס מאישור אישי של היוצרים. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי: כשמדובר בהוצאה גדולה או בשיר רגיש, שווה לשאול עורך דין שמתמחה בזכויות יוצרים.

שתי זכויות בכל שיר מוקלט

בכל הקלטה יש שתי שכבות. הראשונה היא היצירה עצמה: הלחן והמילים, ששייכים למלחינים ולכותבים (או למו"ל שלהם). השנייה היא ההקלטה, כלומר הצלילים שנקלטו בפועל. משרד זכויות היוצרים האמריקאי מסביר שאלה שתי יצירות נפרדות, ושהיוצרים של ההקלטה הם בדרך כלל המבצעים והמפיק. המשמעות המעשית לקאבר פשוטה: כשאתם מנגנים ומקליטים בעצמכם, ההקלטה החדשה היא שלכם, אבל השיר שבתוכה לא.

מכאן נובע גם הגבול הראשון: רישיון לקאבר מכסה את היצירה בלבד. אם אתם רוצים להשתמש בהקלטה המקורית, למשל לדגום ממנה קטע או לשיר על הפלייבק המקורי, צריך אישור נפרד מבעלי ההקלטה. הרישיון הסטטוטורי האמריקאי, למשל, אינו כולל זאת במפורש.

בישראל: רישיון ההקלטה של אקו"ם

בישראל, הכתובת הראשונה כשמקליטים שיר של אחרים היא אקו"ם, שמנהלת את זכויות היוצרים החברים בה. לפי עמוד הרישיון שלה, כל הקלטה או שכפול של יצירה מוסיקלית על תקליטור, קלטת, סרט דיגיטלי או כל אמצעי אחר מחייבים רישיון מראש, גם כשההקלטה אינה מסחרית. גם הפצה בחינם מחויבת בתמלוג המינימלי.

יש שני מסלולים עיקריים. רישיון חד פעמי מיועד להפקה אחת ולכמות עותקים שנקבעה מראש, ואם מדפיסים יותר צריך רישיון חדש. רישיון גורף מיועד לחברות תקליטים עם פעילות גדולה, מתחדש מדי שנה ומחושב לפי דיווחי מכירות. כדי לקבל רישיון חד פעמי מוסרים את שם ההפקה, שמות השירים והיוצרים, המבצעים, משך כל קטע, כמות העותקים ושם המפעל. נכון לבדיקה בנובמבר 2026, התעריף שפורסם לתקליטור שמע הוא 9.009% ממחיר החנות לפני מע"מ, עם מינימום של 1.48 ש"ח ועוד מע"מ לעותק של עד 80 דקות. אקו"ם מדגישה שהתעריף המפורסם אינו הרישיון עצמו ושהסכום הסופי נקבע לפי הנתונים שתמסרו. עוד חשוב לדעת שיש יוצרים שהחריגו את התחום הזה מטיפול אקו"ם, ואז צריך לפנות אליהם או לנציגיהם ישירות.

ברקע עומד סעיף 32 בחוק זכות יוצרים. הוא מאפשר להקליט מחדש יצירה מוסיקלית בלי רשות בעל הזכות, אבל רק בתנאים: היצירה כבר הוקלטה ויצאה לשוק ברשות בעל הזכות, היא מועתקת במלואה (למעט שינויים שנובעים מעיבוד או מצורכי ההקלטה), נמסרת הודעה מראש, משולמים תמלוגים סבירים, וההקלטה אינה משמשת לפרסומת. כלומר, הדרך החוקית לקאבר נאמן קיימת, אבל היא מחייבת הודעה ותשלום.

שאלה שלא מצאנו לה תשובה מפורשת בעמודי הרישוי של אקו"ם היא איך מוסדר קאבר שיוצא רק לשירותי סטרימינג דרך מפיץ דיגיטלי. לפני שאתם מעלים, התקשרו למחלקת המוסיקה בתקליטים של אקו"ם (03-6113453, printing@acum.org.il) ושאלו מה נדרש במקרה שלכם.

הפצה לחו"ל: הרישיון המכני

אם הקאבר נמכר או מושמע גם מחוץ לישראל, נכנס לתמונה הרישיון המכני (mechanical license). בארצות הברית הוא מעוגן בסעיף 115 לחוק, וזמין לכל אחד מרגע שהשיר יצא לציבור בארצות הברית ברשות בעל הזכות. הוא מכסה ייצור והפצה של עותקים, כולל הורדות ומסירה דיגיטלית, ומחייב הודעת כוונה לפני ההפצה (ולא יאוחר משלושים יום מההקלטה) ותשלום תמלוגים חודשי. סוכנות Harry Fox מציעה רישיון כתוב שעומד באותן דרישות, ולכן אפשר להסדיר את הרישיון דרך שירות רישוי או דרך המפיץ, בלי למלא בעצמכם טפסים מול משרד זכויות היוצרים.

מפיצים דיגיטליים מתנהלים אחרת זה מזה: יש שמוכרים רישיון לקאבר כחלק מההעלאה, ויש שדורשים שתגיעו עם רישיון משלכם ושתסמנו את השיר כקאבר. קראו את התנאים של המפיץ לפני ההעלאה, ושמרו עותק של כל רישיון.

קאבר ביוטיוב ובווידאו

וידאו הוא סיפור נפרד. לפי משרד זכויות היוצרים האמריקאי, הרישיון המכני חל על הקלטות שמע ואינו כולל צלילים שמלווים יצירה אורקולית. לכן קליפ של קאבר מצריך בדרך כלל אישור לסנכרון מבעלי השיר, גם אם הגרסה בשמע כבר מוסדרת.

ביוטיוב, מערכת Content ID משווה כל העלאה לקבצים שבעלי זכויות מסרו, וכשיש התאמה הם בוחרים מה יקרה: לחסום את הסרטון, לשים עליו פרסומות (ולעיתים לחלוק איתכם בהכנסה) או רק לעקוב אחרי הצפיות. ההחלטה יכולה להשתנות בין מדינות, כך שסרטון יכול להיות זמין בארץ אחת וחסום באחרת. המסקנה: אל תבנו על כך שתוכלו להרוויח מקאבר ביוטיוב. ההחלטה בידי בעלי השיר.

עיבוד, תרגום ושינוי מילים

כאן נמצא המלכוד הגדול. לפי החוק הישראלי, עשיית יצירה נגזרת, כמו תרגום או עיבוד, היא זכות בלעדית של בעל זכות היוצרים (סעיפים 11 ו-16). סעיף 32 מתיר רק שינויים שנובעים מעיבוד מוסיקלי או מצורכי ההקלטה, וגם בארצות הברית הרישיון הסטטוטורי מתיר להתאים את העיבוד לסגנון שלכם אבל לא לשנות את הלחן הבסיסי או את אופי היצירה. באתר כל זכות מזכירים שכל שימוש נוסף דורש אישור נפרד.

בפועל: תרגום שיר לעברית, כתיבת בית חדש, שינוי מילים או מדלי שמשנה את מבנה השיר דורשים אישור מפורש מהיוצרים או מהמו"ל. זה לוקח זמן, אז התחילו מוקדם. בנוסף, ליוצר יש זכות מוסרית (סעיף 46): הזכות שיופיע שמו על היצירה ושלא ייעשה בה סילוף או שינוי שפוגע בכבודו או בשמו. כלומר, גם עיבוד שהוא שלכם מבחינה מוסיקלית צריך לכבד את המקור, וקרדיט ליוצרים הוא חובה ולא מחווה.

צ'קליסט לפני שחרור קאבר

  • בררו מי כתב והלחין את השיר ומי מייצג אותם (אקו"ם, מו"ל בחו"ל או היוצרים עצמם).
  • ודאו שהשיר כבר יצא לשוק באופן מורשה. שיר שעוד לא שוחרר דורש אישור ישיר.
  • הקליטו הכול בעצמכם. כל שימוש בהקלטה המקורית מחייב אישור מבעלי ההקלטה.
  • בישראל: פנו לאקו"ם לפני הדפסה או הפצה, ושאלו במפורש על הפצה דיגיטלית.
  • בחו"ל: הסדירו רישיון מכני לכל טריטוריה שבה הקאבר יימכר, דרך המפיץ או שירות רישוי.
  • לקליפ: בקשו אישור סנכרון, וקחו בחשבון תביעת Content ID.
  • תרגום, מילים חדשות או שינוי מהותי: רק עם אישור בכתב מהיוצרים או מהמו"ל.
  • סמנו את השיר כקאבר בכל מערכת הפצה, ורשמו את שמות היוצרים המקוריים בקרדיטים.
  • שמרו את כל הרישיונות והאישורים בתיקייה אחת עם תאריכים.

מי מקבל כסף מכל השמעה של הקאבר שלכם? ראו את מפת התמלוגים למוסיקאים בישראל.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן