מדריך האיגוד

מערכת אלחוטית לגיטרה ולבס: יתרונות, חסרונות, סוללות ותדרים

מה מרוויחים כשמוותרים על הכבל, איך בוחרים פס תדרים, מה צריך לבדוק בישראל ואיך לא להיתקע בלי סוללה.

  • 5 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

מערכת אלחוטית לגיטרה או לבס מחליפה את הכבל שבין הכלי ללוח הפדלים או למגבר במשדר קטן שמתחבר לכלי ובמקלט שיושב ליד הציוד. היא נותנת חופש תנועה ומורידה כבל אחד מהבמה, אבל מוסיפה תלות בסוללות, בתדרים ובסביבה האלחוטית של המקום. המדריך עוזר להחליט אם אתם צריכים מערכת כזאת, איך לבחור אותה, ומה צריך לדעת על תדרים בישראל.

מה מרוויחים ומה משלמים

היתרונות ברורים: אפשר לזוז על במה גדולה, לרדת לקהל, ואין כבל שמשתחרר מהשקע באמצע שיר או שמישהו מועד עליו. לפי gearnews, גם מערכות בסיסיות מציעות היום איכות שבעבר הייתה שמורה לציוד יקר.

החסרונות פחות מדוברים:

  • סוללה שנגמרה היא שקט מוחלט. אין "כמעט עובד". שכחתם להטעין, ההופעה נעצרת.
  • משדר לכל כלי. אם אתם מחליפים כמה גיטרות במהלך ערב, צריך משדר לכל אחת או להעביר את המשדר בין הכלים.
  • הפרעות. יותר ויותר מערכות אלחוטיות של כלים, מיקרופונים ואוזניות מוניטור חולקות את אותם תדרים.
  • השהיה (latency). gearnews כותבים שהשהיה של פחות מ-5 אלפיות שנייה כמעט לא מורגשת. במערכות זולות היא עלולה להפריע, במיוחד כששני גיטריסטים מנגנים אותו קו ביחד.
  • טווח. לפי Equipboard, נתוני הטווח של היצרנים אופטימיים, והטווח בפועל מתקצר מאוד כשיש מכשולים בין המשדר למקלט.

ומה עם הסאונד? Shure טוענים שאיכות הכבל או המערכת האלחוטית חשובה יותר מהשאלה אם זה כבל או אלחוט. מערכות אנלוגיות זולות דוחסות ומרחיבות את האות בדרך שעלולה להישמע לא טבעית, ומערכות דיגיטליות עוקפות את הבעיה הזאת. יש מערכות שמדמות את הצליל של כבל רגיל, כדי לשמור על הצבע שאתם רגילים אליו. Equipboard רואים בזה תוספת נחמדה ולא יותר. האזנה שלכם, עם הכלי והמגבר שלכם, תכריע.

פסי התדרים: 2.4, 5.8 ו-UHF

  • 2.4 גיגה-הרץ: הפס הנפוץ במערכות לגיטרה. הוא חולק את האוויר עם וויי-פיי ובלוטות', ולכן במקומות עמוסים עלולות להיות נפילות. מתאים לחדרי חזרות ולבמות קטנות.
  • 5.8 גיגה-הרץ: טווח קצר יותר ופחות הפרעות. gearnews מזהירים שהרבה מערכות זולות בפס הזה לא עובדות עם פיקאפים אקטיביים. בדקו לפני שקונים.
  • UHF: הבחירה המקצועית לבמות גדולות ולפסטיבלים. הוא עובר מכשולים טוב יותר, אבל דורש תיאום תדרים ידני, וההקצאה שלו משתנה ממדינה למדינה. מערכת שקניתם בחו"ל לא בהכרח מותרת כאן.

מחירים, לפי gearnews נכון לאוגוסט 2025: מערכות בסיסיות ב-2.4 או ב-5.8 גיגה-הרץ התחילו בכמה עשרות דולרים, ומערכת ה-UHF המקצועית שבסקירה עלתה כ-835 דולר. Shure מזהירים שבחירה במערכת רק בגלל מחיר נמוך עלולה להתברר כחיסכון מדומה.

ומה בישראל

לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, הפעלה של מכשיר אלחוטי דורשת רישיון, אלא אם המכשיר פטור. השר רשאי לפטור סוגי מכשירים מרישיון ולחייב במקום זה אישור התאמה לפני יבוא, וזה חל גם על יבוא אישי ולא רק על יבואנים. המשמעות המעשית למוסיקאים: מערכת שנקנתה מיבואן ישראלי מסודר אמורה להיות כזאת שעברה את התהליך. כשמזמינים מחו"ל, האחריות לבדוק עוברת אליכם.

כאן צריך זהירות עם מידע ישן. ב-2020 תוכן שיווקי של יבואן ישראלי תיאר את פס 794 עד 806 מגה-הרץ כפס החוקי למיקרופונים אלחוטיים. באפריל 2025 דיווח ice שמשרד התקשורת וועדת התדרים אישרו לחברות הסלולר ניסויים בתדרי 800 ו-900 מגה-הרץ, במסגרת המעבר לדור 5. DPA מסבירים שזמינות התדרים למערכות אלחוטיות תלויה בכל מדינה גם ברשתות הסלולר ובשידורי הטלוויזיה. השורה התחתונה: אל תסתמכו על "התדר החוקי" ממאמר או מפורום ישן. לא הצלחנו לאמת ממקור רשמי זמין מהם הפסים המותרים נכון לנובמבר 2026.

לכן, לפני קנייה: שאלו את המוכר בכתב באיזה פס המערכת עובדת והאם יש לדגם אישור התאמה ממשרד התקשורת. אם אתם מזמינים בעצמכם מחו"ל, בדקו מול משרד התקשורת לפני ההזמנה, לא אחרי שהחבילה נתקעה במכס.

סוללות: הנקודה שבה מערכות נופלות

זמני הפעולה משתנים מאוד בין דגמים. בטבלה של gearnews מופיעות מערכות שמחזיקות בין כ-4.5 ל-12 שעות. Equipboard מציינים שמערכות בסיסיות עם סוללות AA מחזיקות לרוב 4 עד 6 שעות, ומערכות עם סוללה נטענת ייעודית 8 עד 12 שעות. חשבו כמה זמן נמשך הערב כולו, כולל בדיקת סאונד והמתנה, ולא רק הסט.

  • טעינה מלאה לפני כל הופעה, וסוללות רזרביות במערכות שעובדות עם סוללות רגילות.
  • לפי DPA, חלק מהסוללות הנטענות צונחות מהר מכמעט מלא לריק. אל תסמכו על פסי המחוון בלבד, ולמדו איך המחוון של המערכת שלכם מתנהג.
  • לפני הופעה חשובה, החליפו סוללה גם אם נראה שנשאר בה מספיק.
  • אם המקלט יושב על לוח הפדלים, ודאו שספק הכוח של הלוח מתאים לו. על כך במדריך לבניית לוח פדלים.

על הבמה: מיקום, סריקה וגיבוי

  • קו ראייה: שמרו על קו ראייה בין המשדר למקלט ככל האפשר. גוף, מגבר או קיר באמצע מקצרים את הטווח.
  • הרחק מוויי-פיי: במערכות 2.4 גיגה-הרץ, הרחיקו את המקלט מנתבים. DJ City מביאים כדוגמה דגם שהיצרן ממליץ להרחיק כ-3 מטרים ממקורות וויי-פיי.
  • סריקה בכל מקום חדש: הסביבה האלחוטית במועדון שונה מזו של חדר החזרות. השתמשו בסריקה האוטומטית של המקלט, וכשיש כמה מערכות על הבמה, לכל משדר צריך תדר משלו.
  • יותר הספק זה לא פתרון: DPA כותבים שמיקום טוב של המקלט והאנטנות עוזר בדרך כלל יותר מהגברת הספק המשדר.
  • המשדר על הכלי: gearnews מזכירים שמשדר מגושם או כזה שבולט מצד הגוף קל להפיל במכה.
  • כבל בתיק: תמיד. אם המערכת נופלת, כבל אחד מחזיר אתכם לשיר תוך עשר שניות.

אם יש על הבמה גם אוזניות מוניטור אלחוטיות, תאמו את התדרים עם מי שאחראי עליהן. ראו את המדריך לאוזניות מוניטור ואת המדריך לכבלים.

רשימת בדיקה לפני קנייה ולפני הופעה

  • באיזה פס המערכת עובדת, ויש לה אישור התאמה בישראל (שאלה בכתב למוכר)
  • תמיכה בפיקאפים אקטיביים, אם יש לכם כאלה
  • השהיה מוצהרת של פחות מ-5 אלפיות שנייה
  • זמן סוללה שמכסה את כל הערב, לא רק את הסט
  • מקום למקלט על הלוח ומקור מתח מתאים
  • טעינה מלאה וסוללות רזרביות
  • סריקת תדרים במקום ההופעה
  • מקלט בקו ראייה ורחוק מנתבים
  • כבל גיבוי בתיק

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן