טרנסקריפציה (transcription) היא העבודה של להוריד מוסיקה מהקלטה: לשמוע, לזהות, ולנגן או לכתוב בדיוק מה שקרה שם. יש מי שעושים את זה כדי ללמוד שיר לחזרה, יש מי שמורידים סולו כדי ללמוד שפה של סגנון, ויש מי שכותבים תווים לנגני ההרכב. בכל המקרים זה גם אחד התרגילים הטובים לשמיעה. המדריך מרכז עצות של מורים לג'אז, לבס ולתאוריה, וממיין אותן לסדר עבודה שמתאים לכל כלי.
למה זה שווה את הזמן
ב-TalkingBass מציעים לראות בטרנסקריפציה אימון שמיעה לכל דבר: לעבוד בלי טאבים, בלי תווים ובלי אקורדים כתובים, ורק לשמוע. ב-Jazzadvice מדגישים צד אחר: מורידים סולו כדי ללמוד את השפה של הנגן, ולא כדי לאסוף ליקים. במאמר נוסף באותו אתר נטען שהערך האמיתי מגיע כששואלים למה נבחר כל תו, איזה צבע של האקורד הנגן מדגיש, ואיך הוא בונה ומפתח מוטיב קצר. בקיצור: התווים הם התחלה, וההבנה היא הרווח.
יש גם תועלת מעשית לנגן עובד. מי שרגיל להוריד שירים מהקלטה מגיע לחזרה עם חלק מוכן גם כשאין תווים, שומע מהר יותר מה קורה סביבו בהופעה, ומבזבז פחות זמן על חיפוש אקורדים באתרים שלא תמיד מדויקים.
לבחור חומר שאפשר לסיים
הטעות הנפוצה היא להתחיל ממשהו גדול מדי. Jazzadvice ממליצים להתחיל ממשפט קצר, פחות מארבע תיבות, על מהלך אקורדים שאתם כבר מכירים, של נגן שאתם אוהבים לשמוע. לדבריהם עדיף לבחור משפטים על מהלכים נפוצים, כי תפגשו אותם בהרבה שירים, ולעשות את המשימה הרבה יותר קלה ממה שנראה לכם נחוץ, כדי לא להישבר. עוד רעיון מאותו מקור: אם הנגן שאתם אוהבים הוא עכשווי, בררו מי השפיע עליו, דרך ראיונות והאזנה, והורידו גם משם. כך תבינו מאיפה הסגנון שלו הגיע.
ב-Musical U מוסיפים אזהרה: אל תשפטו קושי לפי כמה פשוט שיר נשמע. הבדלים דקים בטכניקה, כמו בין סלייד, כיפוף, ליגטו ופטיש (hammer-on), יכולים להפוך שיר פשוט לקשה. ההמלצה שם היא להתחיל בשירים שבנויים מחלקים ברורים, להוריד קודם את הבסיס, ולחזור אחר כך לפרטים. TalkingBass מציעים לגוון: שירים שאתם אוהבים, אבל גם סגנונות שאתם כמעט לא שומעים, כי גיוון מפתח את האוזן מהר יותר. מנגינות הן נקודת פתיחה טובה, כי הן בדרך כלל בולטות במיקס (mix).
סדר עבודה בשיר שלם
כשמורידים שיר שלם ולא רק שורה, עוזר לעבוד בשכבות. ההצעה שלנו, שמשלבת את Musical U ו-TalkingBass:
- להאזין לכל השיר כמה פעמים לפני שנוגעים בכלי. היכרות עם המבנה עוזרת לצפות מתי מגיעים מעברים.
- לחלק לחלקים. לשיר ארוך מתייחסים כאל כמה שירים קצרים. בהרבה שירים יש רק כמה תיבות ייחודיות לכל כלי.
- שלד קצבי: Musical U ממליצים להתחיל מתבנית הבס-דראם והסנר בלבד, בלי כל מילוי, כדי לקבל מסגרת.
- סולם: לזהות את הטונליות לפני שאר החלקים, למשל בניגון צלילים מעל ההקלטה עד שאחד מהם יושב כבית.
- סקציית הקצב: בס וגיטרה או קלידים מלווים, קודם בבית ובפזמון.
- קווים מובילים: סולואים ומנגינות, שלוקחים בדרך כלל הכי הרבה זמן.
בכל האזנה כדאי לבחור כלי אחד ולעקוב רק אחריו. TalkingBass משווים את זה למיקוד של העיניים: כל האזנה עם מוקד אחר חושפת פרטים שפספסתם. ומי שמוריד בס, שיאזין באוזניות או ברמקולים סבירים, כי רמקולים של מחשב נייד וטלפון מאבדים את התדרים הנמוכים.
להאט, אבל לא תמיד
כאן המקורות לא מסכימים. Jazzadvice ממליצים להכניס את המשפט ללולאה (loop), להוריד את המהירות לחצי, ואז להעלות בהדרגה כל עוד אתם עדיין שומעים ושרים את השורה במדויק. Musical U, לעומת זאת, רואים בהאטה מוצא אחרון, כי היא מוציאה את המוסיקה מההקשר שלה. בפועל שתי הגישות נכונות לצרכים שונים: לקטע מהיר וצפוף ההאטה מצילה, ולמשפט שאפשר לשמוע במהירות מלאה עדיף לא לפרק אותו.
כלים: תוכנת Transcribe! של Seventh String, לפי האתר של היצרן, מאטה עד חמישה אחוזים מהמהירות המקורית, או מאיצה עד פי שניים, בלי לשנות גובה צליל, שומרת לולאות וסימונים עם שמות, מציגה ניתוח ספקטרום שמנחש תווים ואקורדים, ופועלת על Windows, Mac ו-Linux, עם תקופת ניסיון של 30 יום. היצרן עצמו מדגיש שהיא לא מתמללת אוטומטית, ושאת ההכרעה עושה האוזן שלכם. Musical U מזכירים שאפשר להסתפק גם בנגן שמאפשר לקפוץ לכל נקודה, ושכדאי לעבוד מקובץ איכותי, כי קבצים דחוסים מקשים.
לשיר בקול לפני שמנגנים
זו העצה שחוזרת אצל כמעט כולם. ב-Jazzadvice ממליצים לשיר בקול את השורה יחד עם הלולאה עד שכל תו תואם, ולשמוע אותה כמשפט אחד רציף, לא כאוסף צלילים. Michael Kaplan, גיטריסט שפרסם שני ספרי סולואים בהוצאת Berklee Press, מתאר בראיון ל-Berklee Online שהוא מאזין שוב ושוב עד שהוא שומע את הסולו בראש ויכול לשיר אותו, ורק אז לוקח את הגיטרה. לא צריך קול יפה בשביל זה. השירה היא בדיקה: אם אתם לא מצליחים לשיר את השורה, כנראה עוד לא שמעתם אותה עד הסוף.
לכתוב או לזכור בעל פה
גם כאן יש שתי אסכולות. Kaplan לא כותב דבר עד שהוא מנגן את הסולו מהזיכרון בלי טעויות, ואז כותב ביד ומעביר לתוכנת תווים. ב-TalkingBass הסדר הפוך: לכתוב את מה ששומעים כחלק מהתרגול. איך לבחור:
- לומדים שפה או סגנון: לזכור, לנגן עם ההקלטה, ולכתוב בסוף כתיעוד.
- מכינים תווים להרכב או לחזרה: לכתוב תוך כדי, ולהשאיר סימון לכל מקום שאתם לא בטוחים בו.
- תקועים על קטע: Kaplan מציע לדלג ולחזור אליו אחר כך. הוא גם מזהיר שעבודה משפט אחרי משפט בלי לראות את הסולו כולו מאבדת את הצורה הכללית.
לבדוק את התוצאה
טרנסקריפציה טובה נבדקת מול ההקלטה, לא מול התחושה שלכם. רשימת בדיקה:
- לנגן יחד עם ההקלטה במהירות מלאה. כל מקום שבו אתם נשמעים כמו שני נגנים שונים מסמן טעות בתו או בקצב.
- לבדוק סדר עדיפויות כמו ש-Kaplan מציע: קודם תווים, קצבים ואקורדים נכונים, ורק אחר כך ארטיקולציה.
- להאזין להקלטה גם כשיש לכם תווים כתובים, כי הכתב לא תופס את כל התחושה והארטיקולציה.
- לשאול שאלות ניתוח: על איזה צליל של האקורד המשפט מתחיל, לאן הוא הולך, ואיזה רעיון בנה אותו.
- לטרנספז ולהשתמש: Jazzadvice מציעים לנגן את המשפט בכל 12 הסולמות ולשלב אותו בשיר שאתם עובדים עליו.
ומשם אפשר להמשיך לגוון. במאמר השני של Jazzadvice מוצע לקחת את צורת המשפט ולשנות אותה: להתחיל או לסיים על צליל אחר של האקורד, להתחיל על פעמה אחרת, להאריך או לקצר, להפוך את הכיוון באמצע, ולנסות אותה על אקורד מסוג אחר. כך משפט אחד שהורדתם הופך לכמה רעיונות שהם כבר שלכם.
מי שרוצה להמשיך מהשורות שהוריד אל סולואים משלו ימצא כיוונים במדריך סולו מוסיקלי יותר.
מקורות והרחבה
- Getting Started With Transcription, Jazzadvice
- What Most Players Are Missing When They Transcribe Solos, Jazzadvice
- Transcribing Jazz Guitar with Michael Kaplan, Berklee Online (Jonathan Feist), אוגוסט 2016
- How to transcribe a song: 7 must-know tips and tricks, Musical U (Matthew Abdallah)
- Beginner Transcription Tips, TalkingBass, פברואר 2017
- Transcribe! Software to help transcribe recorded music, Seventh String Software
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.