מדריך האיגוד

הקלטת פסנתר: מיקרופונים, סטריאו, חדר ופסנתר דיגיטלי

איפה מציבים מיקרופונים בפסנתר כנף ובפסנתר עומד, מתי סטריאו עוזר, ואיך מקליטים פסנתר דיגיטלי ו-MIDI בלי לאבד את הנגינה.

  • 6 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

פסנתר הוא אחד הכלים הקשים להקלטה באולפן קטן. הוא רחב, יש לו טווח דינמי (dynamic range) עצום, והצליל שלו יוצא בבת אחת מהמיתרים, מהלוח המהדהד, מהמכסה ומהחדר. בפסנתר דיגיטלי הבעיות שונות לגמרי: רמות, יציאות סטריאו ונתוני MIDI. המדריך הזה מחבר עצות של מהנדסים שכתבו ב-Sound On Sound, של יצרני מיקרופונים ושל אתרי הפקה, ומסדר אותן לפי ההחלטות שתצטרכו לקבל ביום ההקלטה.

לפני המיקרופונים: הכלי והחדר

שום מיקרופון לא יציל פסנתר לא מכוון. Neil Rogers מ-Sound On Sound ממליץ להזמין כוונן מקצועי לפני הקלטה, ומציין שתנודות טמפרטורה, למשל מפנסי במה או מתנור קרוב, מסכנות את הכיוון יותר מגלגול זהיר של הכלי. כדאי לבקש מהטכנאי לטפל גם בחריקות דוושה ובתווים שבולטים בבהירות שלהם.

מיקום הכלי בחדר משנה את הבסים. Rogers מצא שהרחקת פסנתר עומד מהקיר בכ-30 עד 60 ס"מ פתחה את התחתית, ובסוף העמיד אותו במרחק של כ-90 עד 120 ס"מ. Paul White מ-Sound On Sound מתאר את הצד השני: פסנתר צמוד לקיר מקבל חיזוק בבסים, רצפה קשה (אריחים, עץ או אבן) שומרת על צליל בהיר, ושטיח מעמעם אותו. Mike Senior מזהיר מחדרי תרגול זעירים, שבדרך כלל נשמעים רע. אם יש לכם בחירה, נסו כמה מיקומים לפני שאתם מתחילים לכוון מיקרופונים. הרחבה על טיפול בחדר תמצאו במדריך האקוסטיקה בחדר קטן.

פסנתר כנף: רחוק, קרוב ובאמצע

יש שלוש גישות בסיסיות, ורוב ההקלטות משלבות ביניהן:

  • זוג מרוחק: White מציע להתחיל בזוג סטריאו במרחק של כ-1.8 עד 3 מטרים מהצד הפתוח של הכלי, מכוון לגובה של חצי המכסה הפתוח. החדר מוסיף ערפל? מתקרבים. החדר מחמיא? מתרחקים.
  • זוג נמוך מחוץ לכלי: ב-DPA מתארים זוג מיקרופונים כלל-כיווניים (omni) על סטנדים ממש מחוץ לפסנתר, כ-30 ס"מ זה מזה, ומציעים להרים מעט את המכסה כשרוצים יותר החזרות.
  • קרוב, מעל המיתרים: Mike Levine מ-Yamaha מציע זוג מרווח על זרועות, 20 עד 30 ס"מ מעל המיתרים ליד הפטישים, במרווח התחלתי של כ-38 ס"מ ביניהם. הורדה של כמה סנטימטרים מוסיפה התקפה, והרמה מוסיפה חדר. White מציין טווח קרוב עוד יותר, 15 עד 25 ס"מ מהמיתרים, ובפופ מיקרופון אחד לצד הגבוה ואחד לבסים.

ב-DPA מזכירים ששני הקצוות מסוכנים: קרוב מדי נוצר סינון מסרק (comb filter), ורחוק מדי נפתח חור באמצע התמונה. כשצריך הפרדה מכלים אחרים בחדר, אפשר להוריד את המכסה, להשתמש במוט קצר או לכסות את הפתח בשמיכות, כפי שמציעים ב-DPA וכפי שמציע White.

פסנתר עומד: מלמעלה, מלפנים ומאחור

בפסנתר עומד אין מכסה גדול לפתוח, והנגן יושב בדיוק במרכז. Mike Senior השווה ב-Sound On Sound כמה אפשרויות, וכדאי להכיר את ההבדלים:

  • מכסה עליון פתוח, מיקרופונים מלמעלה: הגובה קובע כמה חדר נכנס. הצבה קרובה מאוד מבליטה את האוקטבות הקרובות למיקרופון ואת רעשי המנגנון.
  • לוחות קדמיים מוסרים, זוג ליד ראש הנגן: כ-20 ס"מ מהמיתרים, כ-80 ס"מ בין המיקרופונים. צליל בהיר עם הרבה פטישים, טוב לתפקידים קצביים.
  • זוג נמוך, משני צדי כיסא הנגן: צליל רך ומלא יותר, אבל עם יותר רעשי דוושה וכיסא.
  • מאחור, מול הלוח המהדהד: זוג כלל-כיווני כ-20 ס"מ מגב הכלי, כ-80 ס"מ בין המיקרופונים. Senior מתאר את התוצאה כמאוזנת להפתיע, ולא צריך לפרק שום לוח.

Rogers הגיע למסקנה דומה בניסוי משלו. זוג מיקרופונים מאחור כמעט לא קלט רעשי מנגנון ונשמע טוב גם במונו, ואילו מיקרופוני גבול (PZM) שהודבקו בתוך הלוח הקדמי הוסיפו בסים אבל גם הרבה חריקות. השילוב שבחר בסוף היה זוג מיקרופונים דינמיים זולים מאחור ומעט PZM מלפנים להשלמת התחתית. Senior מוסיף אזהרה: זוג מרווח מדי מבליט בפסנתר עומד את הצליל של "פסנתר פאב", ולכן כדאי לקרב את המיקרופונים זה לזה יותר משהייתם עושים בפסנתר כנף.

סטריאו, פאזה ומונו

לא כל פסנתר צריך סטריאו. Luke Goddard מ-Production Expert כותב שמיקרופון יחיד נותן תמונה ממוקדת שחותכת טוב מיקס עמוס, ושסטריאו משתלם בעיקר בסולו או בעיבוד דליל. הוא מוסיף שהכלי רחב פיזית, ולכן המרווחים והזוויות יכולים להיות צפופים מהצפוי.

כשהולכים על סטריאו, הבדיקה החשובה היא מונו. White מציע כלל אצבע לזוג מרווח: המרחק בין המיקרופונים יהיה לפחות פי שלושה, ועדיף פי חמישה, מהמרחק שלהם מהמיתרים. אחר כך מנגנים סולמות לאורך כל המקלדת ומקשיבים במונו לתווים שקופצים או נעלמים. זוג צמוד (coincident, למשל XY) בטוח יותר מבחינת מונו. Levine מוסיף שאם שומעים ביטול פאזה משמעותי, אפשר להפוך את הקוטביות (polarity) של אחד המיקרופונים. Rogers שמע את זה בפועל: זוג רחב נתן סטריאו מרשים אבל נחלש בבירור במונו, וקירוב המיקרופונים צמצם את הבעיה.

החלטה נוספת היא נקודת המבט. הבסים נמצאים משמאל לנגן והגבוהים מימינו, וזו התמונה שתקבלו אם תשאירו את הערוצים כפי שהוקלטו. אם אתם מעדיפים את נקודת המבט של הקהל, החליטו על כך מראש ושמרו על עקביות לאורך כל התקליט.

רעשים ורמות

White מציע לעטוף בבד דוושות שחובטות, ולבקש מהנגן להתאים מעט את הנגינה כדי להפחית רעשי מנחתים. Senior מזכיר שמיקרופונים מתחת למקלדת קולטים את מנגנון הדוושה, שפשוף רגליים וחריקות כיסא. Rogers כותב שמעט רעש מכני נותן תחושה של נגינה אמיתית, אבל מה שנשמע חמוד בזמן ההקלטה עלול להפריע במיקס. לכן הקשיבו לרעשים כבר בזמן ההקלטה, באוזניות סגורות.

בגלל הטווח הדינמי הרחב, כוונו את הגיין לפי הקטע החזק ביותר ביצירה ולא לפי פתיחה שקטה, והשאירו מרווח ביטחון. כל העקרונות נמצאים במדריך גיין סטייג'ינג.

פסנתר דיגיטלי ו-MIDI

בפסנתר דיגיטלי ובקלידים אין חדר ואין מיקרופונים. יש שתי דרכים להקליט, ועדיף את שתיהן יחד:

  • שמע מהיציאות: ב-Violet Recording ממליצים לחבר את שתי היציאות, שמאל וימין, לכניסות הקו (line) של ממשק השמע (audio interface), כי הקלטה במונו משטיחה את הסטריאו של הצליל. Goddard מעדיף תיבת DI בעיקר כשהכבלים ארוכים, וכותב שעוצמת יציאה של כשלושה רבעים מהמקסימום מאזנת בדרך כלל בין רעש לעיוות. השאירו מרווח, כי הרמות משתנות מצליל לצליל.
  • MIDI: Goddard ממליץ להקליט MIDI בכל פעם שאפשר. כך אפשר להחליף צליל אחר כך, לתקן תו בלי לנגן מחדש ולהציל טייק שנפגע בגלל כבל פגום.

Mike Senior כתב ב-Sound On Sound גם על פסנתר MIDI שנשמע טבעי. מקלדות שליטה לא משוקללות נוטות לשלוח ערכי מהירות (velocity) גבוהים שהופכים את הפסנתר לצורמני, והוא מציע להכפיל את כל הערכים בפקטור של כ-0.7 עד 0.9. במקום קוונטיזציה גורפת, שמשטיחה את הפיזור הטבעי של אקורדים, הוא מזיז כל אקורד כיחידה אחת. דוושת הסוסטיין נשלחת כהודעת CC64 (הערך 127 הוא לחוצה, 0 משוחררת), ובדרך כלל משחררים אותה לרגע קצר מיד אחרי חילוף אקורד. ב-Violet Recording מזכירים לוודא שנתוני הדוושה באמת נכנסים לתוכנת ההקלטה (DAW), ולעבוד עם באפר נמוך בזמן ההקלטה כדי שההשהיה (latency) לא תוציא את הנגן מהזמן. על מיפוי ובקרים יש עוד במדריך בקרי MIDI.

רשימת בדיקה ליום הקלטת פסנתר

  • הכלי כוון בימים האחרונים, הדוושות שקטות, והפסנתר רחוק ממקורות חום.
  • ניסיתם לפחות שני מיקומים של הכלי בחדר והקשבתם לבסים.
  • החלטתם: מונו או סטריאו, קרוב או רחוק, נקודת מבט של הנגן או של הקהל.
  • הזוג נבדק במונו עם סולמות לאורך כל המקלדת.
  • הגיין כוון לפי הקטע החזק, עם מרווח.
  • הקשבתם לרעשי המנגנון והדוושה באוזניות סגורות.
  • בדיגיטלי: שתי היציאות מוקלטות, MIDI מוקלט במקביל, ונתוני הדוושה מופיעים בערוץ.
  • יש עוד מוסיקאים בחדר? תכננו מראש את ההפרדה: מכסה, שמיכות או הקלטה בנפרד. עוד במדריך ההכנה ליום באולפן.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן