הבס הוא הדבק שמחבר בין התופים להרמוניה, וגם הכלי שהכי קל לגלות בו בעיות מאוחר מדי: תו אחד חזק מדי, נמוך שנעלם ברמקול של טלפון, או גרוב שזז מעט מהבס דראם. רוב הבעיות האלה נפתרות לפני המיקס, בהכנת הכלי, בבחירה בין קו ישיר למגבר ובביצוע עקבי. המדריך מסודר לפי הסדר שבו הדברים קורים ביום ההקלטה.
הכנה: הכלי לפני הסאונד
רוב המקורות פותחים באותו מקום: הבס עצמו. לפי No Treble, כדאי לתת את הכלי לטכנאי יום או יומיים לפני הסשן, והדבר החשוב ביותר הוא האינטונציה; עם אינטונציה לא נכונה תילחמו בכיוון כל היום. מיתרים טריים מומלצים במקורות רבים, כי מיתרים ישנים נשמעים עמומים והעמימות נשארת בהקלטה. Shure מוסיפה: לכוון לפני כל טייק ובין טייקים.
- תקנו זמזומים ורעשים בכלי ובמגבר לפני הסשן, לא במהלכו.
- למדו את החלק מראש, ותרגלו עם מטרונום, ואם אפשר עם הלהקה וקליק. על עבודה עם קליק ראו את המדריך לזמן וגרוב.
- החליטו מראש על כיוון הצליל (עגול, אגרסיבי, נקי) ושתפו את המפיק.
- נגנו על הבס שלכם. החלפת כלי ברגע האחרון היא מתכון לאי־נוחות.
DI: הבסיס הנקי
הקלטה ישירה (DI) היא הדרך הפשוטה והנפוצה ביותר. היא נותנת צליל נקי ויציב, וגם קו גיבוי שאפשר לשלוח אחר כך למגבר או לסימולציה. החיסרון, לפי Shure ו-Sound On Sound: היא עלולה להישמע חסרת חיים ולאבד עוצמה בעיבוד צפוף, כי למגבר אמיתי יש עקומת תדרים לא שטוחה שה-DI לא משחזר.
לא כל קופסת DI שווה. בס עם פיקאפים אקטיביים צריך לפי Sound On Sound כניסה בעכבה של 500 קילו־אוהם לפחות, ועדיף מעל מגה־אוהם. Bobby Owsinski מציין שלא כל קופסה מעבירה את הצליל היסודי הנמוך של הבס; קופסאות אקטיביות עושות זאת בדרך כלל טוב יותר, אם כי יש פסיביות טובות.
מגבר ומיקרופון: אופי ועיוות
המגבר מוסיף את מה שה-DI חסר: אופי, דחיסה טבעית ומעט עיוות. כמה כללים לגבי המיקרופון:
- בחירת מיקרופון. Sound On Sound ממליצה להימנע ממיקרופוני שירה דינמיים, שמנחיתים בבס מקרוב, ולבחור מיקרופון עם תחתון שטוח יחסית או מיקרופון של בס דראם. Owsinski מזכיר מיקרופונים דינמיים עם דיאפרגמה גדולה. Shure מציינת שקונדנסר יכול להישמע טבעי יותר, עם מתג הנחתה של 10 עד 15 דציבל אם האות חם.
- מיקום. מול הרמקול הטוב ביותר בארגז, במרחק של כמה סנטימטרים עד כ-30 ס"מ. Shure מציינת טווח רחב יותר, עד כ-45 ס"מ, לפי הטעם. מרכז הקונוס נותן יותר עוקץ, השוליים חום.
- רצפה וחדר. רצפה קשה מבהירה את הצליל לעומת שטיח, וככל שמתרחקים נכנסים יותר חדר והחזרות.
- עוד עוקץ. Owsinski מציע להוסיף SM57 לעוקץ, אבל במשורה, כדי לא לאבד את הגוף.
מכיוון שה-DI מספק את התחתון, אפשר להסתפק במגבר קטן יותר. שרשרת פשוטה שמתוארת ב-No Treble: בס אל קופסת DI, ומיציאת ה-THRU שלה אל המגבר.
שילוב ופאזה: למה הבס נעלם כשמחברים
המיקרופון עומד במרחק מהרמקול, ולכן האות שלו מגיע לממשק מעט אחרי האות הישיר. ההפרש הקטן הזה מספיק כדי לבטל חלק מהנמוכים כשמחברים את שני הערוצים. המקורות מציעים כמה דרכים, ואפשר לשלב ביניהן:
- הפכו את הקוטביות (polarity) של אחד הערוצים ובחרו את המצב שבו יש הכי הרבה תחתון.
- אחרי ההקלטה, הגדילו את התצוגה והזיזו את ערוץ המגבר עד שהגלים שלו מתיישרים עם ה-DI.
- שנו מעט את מרחק המיקרופון. גם זה משנה את יחסי הפאזה.
- גישה אחת מ-No Treble: לסנן את ערוץ המגבר מתחת ל-45 הרץ כבר בהקלטה, כדי שה-DI "יחזיק" את התחתון לבד.
אחרי היישור, ה-DI הוא בדרך כלל הערוץ הראשי, ואת המגבר מערבבים פנימה עד שמגיעים לאופי הרצוי. לסגנונות כבדים Owsinski מציע לפצל את האות גם למגבר גיטרה מעוות, ולערבב אותו עם ה-DI. חשוב לזכור שהאיקוולייזר (EQ) מתנהג אחרת כששני הערוצים מחוברים, ולכן מכוונים אותו ביחד ולא בסולו.
עקביות: יד, דינמיקה וקומפרסיה
הטעות הנפוצה: לפרוט חזק כדי שיישמע "גדול". לפי Audio Issues, פריטה חזקה מכה את המיתרים בשריגים, יוצרת צליל טוואנג ומוציאה את התו מהכיוון לרגע הראשון. נגינה רכה יותר נותנת תחתון חלק ואינטונציה טובה יותר. הנעילה עם הבס דראם היא מה שמכניס את הבס לגרוב.
סלאפ ומשיכות מייצרים התקפות חזקות שעלולות לקצץ, או לאלץ להקליט ברמה כל כך נמוכה שגוף הצליל נעלם. Sound On Sound מציעה, אם צריך לדחוס כבר בהקלטה, התקפה איטית של עשרות אלפיות שנייה כדי שהתקפת התו תעבור, שחרור של כרבע שנייה ולימיטר אחריו ממש מתחת לנקודת הקיצוץ. אבל ההמלצה הכללית שלה היא להשאיר את הקומפרסיה (compression) למיקס, אלא אם הרמות קופצות עד סכנת קיצוץ.
במיקס, לפי Sound On Sound, נקודת פתיחה סבירה היא יחס של כ-5:1 וכ-8 דציבל הנחתה בשיאים, ואז כוונון. Shure מציינת שערוץ DI דורש בדרך כלל יותר דחיסה מערוץ מגבר, כי המגבר, במיוחד מנורות, דוחס בעצמו. לעומק ראו את המדריך לאיקוולייזר וקומפרסיה.
עריכה: מעט, ביד, ועם האוזן
הבס צריך לשבת עם הבס דראם והסנר, שהם בדרך כלל נקודת הייחוס לזמן. Shure מתארת את הכלים: חיתוך, הזזה ומתיחת זמן של תווים, וממליצה לערוך מעט, לתקן תווים בודדים ביד, ואם צריך לתקן הרבה, פשוט להקליט שוב. עריכה אוטומטית עלולה למחוק את התחושה.
- ערכו את ה-DI ואת המגבר כקבוצה אחת, כדי שהפאזה ביניהם לא תשתנה בכל חיתוך.
- לפי Sound On Sound, כשהמיקס כמעט מוכן, הורידו את הבס והעלו אותו בהדרגה. אם הגעתם לאותו מקום, כנראה שזה המקום הנכון.
- אל תגבירו בס ובס דראם באותו תדר. Shure נותנת דוגמה: אם הבס דראם קיבל הגברה סביב 80 הרץ, הנחיתו שם את הבס והגבירו אותו באזור 100 עד 150 הרץ.
- בדקו ברמקול קטן. אם הבס נעלם, Sound On Sound מציעה לחזק אותו בתחום 250 הרץ עד קילוהרץ אחד.
צ'קליסט ליום הקלטת בס
- הכלי עבר כוונון אצל טכנאי, האינטונציה נבדקה, ואין זמזומים.
- המיתרים לא ישנים, והבס מכוון לפני כל טייק.
- ערוץ DI מוקלט תמיד, דרך קופסה עם עכבת כניסה מתאימה.
- אם יש מגבר: מיקרופון שמתאים לבס, מול הרמקול הטוב, בערוץ נפרד.
- קוטביות נבדקה בין DI למגבר, ונבחר המצב עם הכי הרבה תחתון.
- רמות עם מרווח, וקומפרסיה בהקלטה רק אם יש סכנת קיצוץ.
- נגינה רכה ועקבית, נעולה על הבס דראם.
- עריכה ידנית ומינימלית, ובדיקה ברמקול קטן.
מקורות והרחבה
- Recording Bass Guitar, Sound On Sound (Paul White), מרץ 1999
- Bass Guitars In The Mix, Sound On Sound (Paul White), פברואר 2010
- Recording & Mixing Bass Guitar, Shure, פברואר 2015
- 3 Techniques For Recording Bass Guitar, Bobby Owsinski's Music Production Blog
- Recording Bass: DI vs. Microphone (Or Combo), No Treble (Travis Huisman), אוגוסט 2020
- Recording Bass: How To Better Prepare For Bass Tracking Day, No Treble (Travis Huisman), יולי 2020
- Are You Making These 6 Mistakes When Laying Down Bass?, Audio Issues
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.