מדריך האיגוד

מוסיקה בנחלת הכלל: מתי יצירה משתחררת ומה עדיין מוגן

משך ההגנה בישראל, למה יצירה יכולה להיות חופשית כאן ומוגנת בחו"ל, ומה עם מהדורות, עיבודים והקלטות ישנות.

  • 5 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

בכל ינואר משתחררות לנחלת הכלל (public domain) יצירות חדשות, ומוסיקאים רבים רואים בזה הזדמנות: לחנים שאפשר להקליט, לעבד ולהופיע איתם בלי לבקש רשות ובלי לשלם תמלוגים ליוצר. ההזדמנות אמיתית, אבל יש בה כמה מוקשים. יצירה יכולה להיות חופשית בישראל ומוגנת במדינה אחרת, מהדורת התווים שעל הכן יכולה להיות מוגנת גם כשהיצירה עצמה חופשית, והקלטה ישנה של יצירה חופשית היא כמעט תמיד עניין אחר. המדריך עובר על הכללים בישראל ועל הבדיקות שכדאי לעשות לפני שמתחילים לעבוד.

כמה זמן נמשכת ההגנה בישראל

הכלל הבסיסי בחוק זכות יוצרים (סעיף 38) הוא כל חיי היוצר ועוד שבעים שנה אחרי מותו. ליצירה משותפת של כמה יוצרים, השבעים שנה נספרות ממות היוצר האחרון שנותר בחיים (סעיף 39). כשזהות היוצר אינה ידועה לציבור, ההגנה נמשכת שבעים שנה מהפרסום הראשון (סעיף 40). ליצירה שהמדינה היא הבעלים הראשונים של הזכות בה יש כלל נפרד: חמישים שנה מיום יצירתה (סעיף 42). וחשוב לחישוב: התקופה מסתיימת תמיד ב-31 בדצמבר של השנה שבה היא אמורה לפקוע (סעיף 43).

בפועל, יצירה של מלחין שנפטר ב-1955 הייתה מוגנת בישראל עד סוף 2025 והפכה לחופשית ב-1 בינואר 2026. אותו חשבון משמש את מרכז המחקר לנחלת הכלל באוניברסיטת דיוק, שמציין שבמדינות שבהן התקופה היא חיים ועוד שבעים, יצירות של יוצרים שמתו ב-1955 נכנסו לנחלת הכלל ב-2026.

שימו לב לשיר עם מילים: לרוב יש לו מלחין וכותב, ותאריכי הפטירה שלהם שונים. בדקו כל אחד בנפרד. ייתכן שהלחן כבר חופשי והמילים עדיין מוגנות, או להפך, ואז אפשר להשתמש בחלק אחד בלבד.

חופשי כאן, מוגן שם

כל מדינה קובעת לעצמה את משך ההגנה. לפי IMSLP, במדינות כמו ניו זילנד ודרום אפריקה מספיקים חמישים שנה ממות היוצר, ואילו באיחוד האירופי, ביפן ובדרום קוריאה התקופה היא שבעים. בארצות הברית החשבון שונה לגמרי ונשען במידה רבה על שנת הפרסום: ב-1 בינואר 2026 נכנסו שם לנחלת הכלל יצירות שפורסמו ב-1930, ובהן שירים של ג'ורג' ואיירה גרשווין ו-"Georgia on My Mind".

למה זה חשוב לכם? כי שחרור דיגיטלי מגיע כמעט לכל העולם. לחן שחופשי בישראל עלול להיות מוגן בארצות הברית, וההפך. בנוסף, החוק הישראלי קובע (סעיף 44) שליצירות זרות מסוימות ההגנה כאן לא תהיה ארוכה מזו שבארץ המוצא שלהן. אם אתם מתכננים הפצה בינלאומית של יצירה מהמאה העשרים, בדקו את מצבה בכל שוק עיקרי, או הגבילו את ההפצה לטריטוריות שבהן היא חופשית בוודאות.

התווים שלפניכם הם לא היצירה

יצירה של באך חופשית מזמן, אבל מהדורה מודרנית שלה יכולה להיות מוגנת. לפי IMSLP, באיחוד האירופי מהדורות מדעיות ומהדורות אורטקסט (urtext) יכולות לקבל הגנה של עד שלושים שנה מהפרסום, תלוי במדינה, ובגרמניה התקופה היא 25 שנה. גם הקדמות, הערות ותוספות עריכה משמעותיות יכולות להיות מוגנות, בעוד שהיצירה שמתחתן נשארת חופשית.

הפתרון המעשי: עבדו ממהדורה ישנה שהתקופה שלה בוודאות עברה, או הכינו מהדורה משלכם ממקור כזה. אם אתם מנגנים ממהדורה חדשה שקניתם, הנגינה עצמה בסדר, אבל אל תסרקו ותפיצו אותה ואל תעתיקו ממנה את תוספות העורך.

עיבודים ותרגומים של יצירות חופשיות

עיבוד ותרגום הם יצירה נגזרת (סעיף 16), ויצירה נגזרת מקורית מקבלת הגנה משלה. זה פועל לשני הכיוונים. מצד אחד, עיבוד שלכם ליצירה חופשית יכול להיות מוגן ולהניב לכם תמלוגים. מצד שני, עיבוד של מישהו אחר ליצירה חופשית שייך לו, ואי אפשר לקחת אותו רק כי המקור חופשי. מרכז דיוק מזכיר שגרסאות חדשות ותוספות יצירתיות מאוחרות נשארות מוגנות, וההגנה חלה רק על החומר החדש.

לא כל שינוי הוא עיבוד. אגודת היוצרים השוויצרית SUISA מסבירה שעיבוד מוגן רק אם המקור נשאר מוכר ונוסף לו מרכיב בעל אופי אישי של המעבד. הוספת סימני דינמיקה, אצבוע או פרזות, טרנספוזיציה או העברת קולות קיימים לכלים אחרים אינן נחשבות עיבוד. כדאי לזכור את זה לפני שאתם רושמים "עיבוד" על יצירה ומצפים לחלק בתמלוגים.

ומה עם שירים "עממיים"? SUISA מתייחסת לשירי עם שעברו מדור לדור כאל יצירות חופשיות. אבל אל תסמכו על התווית. שיר שכולם שרים ליד המדורה עשוי להיות בעל מלחין וכותב ידועים, ואז חלים עליו הכללים הרגילים. חפשו את שמות היוצרים לפני שאתם מניחים שאין כאלה.

ההקלטה הישנה היא סיפור אחר

הקלטה היא יצירה נפרדת עם הגנה משלה. בישראל, זכות היוצרים בתקליט נמשכת שבעים שנה מיום יצירתו, ואם פורסם בתוך שנתיים, שבעים שנה מהפרסום (סעיף 41). זכויות המבצעים נמשכות שבעים שנה מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי (סעיף 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים). התקופות האלה הוארכו בתיקון חקיקה מ-2017, אבל החוק אינו חל על ביצועים שבשנת 2017 כבר חלפו חמישים שנה מתום שנת ביצועם. כלומר, ההארכה לא החזירה להם הגנה. סעיף 41 כולל גם הוראת מעבר להקלטות ישנות, וכדאי לבדוק אותה עם עורך דין לפני שימוש בהקלטה ישראלית ותיקה.

בארצות הברית, הקלטות מ-1925 נכנסו לנחלת הכלל ב-2026. IMSLP, למשל, מקבלת הקלטה רק אם גם היצירה וגם ההקלטה חופשיות. השורה התחתונה: אל תדגמו ביצוע ישן של סונטה רק כי הסונטה חופשית. הקליטו בעצמכם, או ודאו שגם ההקלטה עצמה חופשית או מורשית. וזה עובד גם לטובתכם: ההקלטה החדשה שתעשו ליצירה חופשית היא תקליט מוגן בפני עצמו, ומי שירצה להשתמש בה יצטרך את רשותכם.

צ'קליסט לפני שמשתמשים ביצירה "חופשית"

  • מצאו את שמות כל היוצרים: מלחין, כותב, ומתרגם אם יש.
  • בדקו את שנת הפטירה של כל אחד והוסיפו שבעים שנה עד סוף השנה הקלנדרית.
  • יוצר לא ידוע? חשבו שבעים שנה מהפרסום הראשון.
  • בדקו את מצב היצירה בכל מדינה שבה תפיצו, ובמיוחד בארצות הברית.
  • ודאו שמהדורת התווים שבידיכם אינה מוגנת, או עבדו ממקור ישן.
  • אל תשתמשו בעיבוד או בתרגום של אחרים בלי אישור, גם אם המקור חופשי.
  • אל תשתמשו בהקלטה קיימת בלי לוודא שגם היא חופשית או מורשית.
  • תעדו את הבדיקה: מקורות, תאריכים ומהדורה, לשאלות שיגיעו מהמפיץ.

מתכננים להשתמש בהקלטות ישנות כחומר גלם? קראו גם את המדריך לדגימות.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן