מדריך האיגוד

תמלוגי מבצעים ומפיקים מחו"ל: איך זה עובד ומה אפשר לעשות מישראל

זכויות שכנות, כללי ההדדיות שקובעים מי זכאי, ההבדל בין ארצות הברית לבריטניה, והקודים שבלעדיהם הכסף לא מוצא אתכם.

  • 5 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

כשהקלטה שלכם מתנגנת ברדיו בגרמניה, בבית קפה בלונדון או בתחנה אינטרנטית אמריקאית, נוצרים תמלוגים: לא רק לכותבים ולמלחינים, אלא גם למבצעים שניגנו או שרו בהקלטה ולבעלי ההקלטה עצמה, כלומר המפיק או חברת התקליטים. לתמלוגים האלה קוראים זכויות שכנות (neighbouring rights). הכסף הזה לא מגיע לבד: צריך להיות רשומים, ההקלטות צריכות להיות מזוהות, ובמקרים מסוימים, בגלל כללי ההדדיות בין מדינות, הוא בכלל לא קיים עבורכם. המדריך מסביר איך המנגנון עובד, מה המצב מבחינת ישראל, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו.

מי מייצג אתכם בישראל

בצד של המבצעים והמפיקים פועלים בישראל שלושה גופים. עיל"ם מייצג נגנים ומנצחים בכל הסגנונות, ולפי עיל"ם הביצוע הקולי שייך לאשכולות. אשכולות מייצגת מבצעים בתחום הקולי והאורקולי, כולל שחקנים ורקדנים, וגובה מגופי שידור ומרשות הרבים. הפי"ל מייצג מפיקים עצמאיים ובעלי הקלטות. את הצד של היצירה (הלחן והמילים) מנהל אקו"ם, וזה ערוץ נפרד. התמונה המלאה נמצאת במפת התמלוגים.

ומה עם חו"ל? נכון לנובמבר 2026, האתרים של עיל"ם, אשכולות והפי"ל לא מפרסמים רשימה של הסכמים עם ארגונים מקבילים בחו"ל. עיל"ם כותב שהוא מחויב להגן על זכויות המבצעים גם בעולם, ואשכולות כותבת שהיא שואפת לפתח קשרים עם ארגוני ניהול זכויות אחרים, אבל אף אחד מהם לא מפרט אילו מדינות מכוסות ואיך. לכן הצעד הראשון הוא פשוט לשאול אותם, בכתב, לגבי המדינות שבהן המוסיקה שלכם מושמעת.

העיקרון שהכי חשוב להבין: הדדיות

לפי עיל"ם, החוק הישראלי מגן על זכויות מבצעים רק בהקלטות שנעשו בישראל. ישראל אשררה את אמנת רומא ב-2002, אבל עם הסתייגויות שמגבילות את ההגנה על מבצעים זרים לשידורים חיים בלבד. במילים אחרות, הקלטות שנעשו בחו"ל כמעט לא מזכות את המבצעים שלהן בתמלוגים כאן.

זה חשוב, כי יש מדינות שמשלמות למבצעים זרים רק על בסיס הדדיות: אם המדינה שלכם לא משלמת לאמנים שלנו, אנחנו לא משלמים לשלכם. CMU דיווח בינואר 2024 שהחוק הבריטי מגביל כך את הזכאות של מבצעים זרים, בעוד שמפיקים זרים זוכים לתמלוגים בהיקף רחב יותר. באיחוד האירופי, לפי אותו דיווח, בתי המשפט קבעו שהדדיות כזאת אינה מותרת.

המסקנה המעשית: לפני שאתם משקיעים זמן ברישום במדינה מסוימת, בררו אם מבצעים מישראל זכאים בה בכלל, ובאילו תנאים. התשובה יכולה להיות שונה לנגנים, לשירה ולבעלי ההקלטה, ותלויה גם במקום שבו ההקלטה נעשתה.

ארצות הברית ובריטניה: שני מודלים

לפי SoundExchange, בארצות הברית אין כיום זכות ביצוע להקלטות בשידורי רדיו רגילים, ולכן אמנים וחברות תקליטים לא מקבלים תמלוג כשתחנת AM או FM משמיעה את השיר. מה שכן נגבה הוא שידור דיגיטלי: רדיו אינטרנטי, לוויין ושירותים כמו Pandora ו-SiriusXM. את הכסף הזה גובה SoundExchange, וההרשמה אליה חינמית (MN2S). SoundExchange מציעה גם ייפוי כוח לגבייה בינלאומית (international mandate), ובפברואר 2026 הודיעה שיש לה יותר מ-90 הסכמים עם ארגונים בחו"ל, שלדבריה מכסים יותר מ-91% משוק הזכויות השכנות העולמי. CMU מזכירים שדווקא היעדר התמלוג ברדיו הרגיל הופך את ארצות הברית לדוגמה המרכזית בוויכוח על הדדיות.

PPL הבריטית מתארת את עצמה כגובה הגדול בעולם של זכויות שכנות. מבצעים נרשמים במערכת myPPL, מצטרפים לשירות הגבייה הבינלאומי ותובעים את ההקלטות שבהן השתתפו. PPL מזהה השמעות בחו"ל, גובה מהארגונים המקבילים ומעבירה את הכסף, ולדבריה לא גוזרת רווח על השירות. כדי לעמוד בכללים בינלאומיים ולמנוע כפל מס היא מבקשת פרטי בנק, הוכחה לארץ הלידה, אזרחויות נוספות, מקום מגורים ומעמד מס. לפי PPL, מעמד מיוחד שיש לה מול רשויות המס האמריקאיות אמור לחסוך ניכוי של 30% על כסף שמגיע מארצות הברית.

האם מבצע ישראלי יכול להירשם ישירות לארגון זר, ועל אילו השמעות, תלוי בכללי הזכאות של אותו ארגון. האפשרויות הן רישום ישיר, גבייה דרך הארגון הישראלי אם יש לו הסכם מתאים, או חברת ניהול זכויות. לפי MN2S, חברות כאלה גובות בדרך כלל 10% עד 20% מהתמלוגים שהן גובות.

הקודים שהכסף נע לפיהם: ISRC ו-IPN

ארגונים בחו"ל לא מכירים אתכם. הם מכירים קודים. ה-ISRC הוא קוד בן 12 תווים שמזהה הקלטה או קליפ באופן קבוע: חמישה תווים של קידומת שמקצה סוכנות ה-ISRC, שתי ספרות של השנה שבה הוקצה הקוד, וחמש ספרות שהבעלים קובעים. הוא לא מזהה את השיר כיצירה, וגם לא את המבצעים. בדרך כלל המפיץ יוצר אותו בשבילכם (MN2S). לבירורים על ISRC בישראל, באתר IFPI ישראל יש עמוד ייעודי עם איש קשר.

בצד המבצעים יש את ה-IPN, מספר מבצע בינלאומי (International Performer Number). SCAPR, איגוד הגג של ארגוני המבצעים, מנהל מאגר מבצעים בינלאומי שבו נשמרים המספרים האלה, ומאגר הקלטות שמאפשר לארגונים להחליף רשימות השמעה ולהעביר כסף מעבר לגבולות. PPL מקצה IPN לכל מבצע שנרשם אצלה לגבייה בינלאומית. אם קיבלתם מספר כזה, שמרו אותו והשתמשו בו בכל רישום.

הכסף מתחיל ברישום בבית

כל גבייה בחו"ל נשענת על נתונים מסודרים, וזה מתחיל כאן. לפי עיל"ם, לארגון אין מקורות מידע משלו על ההקלטות שבהן השתתפתם, והוא מסתמך על ההצהרות שאתם מגישים. באלבום צריך לפרט כל שיר בנפרד, ולא מספיק להצהיר על האלבום כולו. מי ששכח להצהיר יקבל תמלוגים רק אחרי שיוסיף את ההקלטה לרפרטואר שלו, ואז רטרואקטיבית לשנה הנוכחית ולשנתיים שלפניה. עיל"ם מחלק פעם בשנה, באוקטובר עד דצמבר, לפי נתוני שידור שהוא מקבל מאקו"ם.

MN2S מוסיפים כמה כללים ששימושיים בכל מדינה. רשמו גם את השם האמיתי וגם את שם הבמה. כתבו את שם השיר ואת שם האמן בדיוק כפי שהופיעו בשחרור. ציינו את כל המשתתפים בהקלטה, כולל נגני סשן וקולות רקע. ואם ההקלטה בבעלותכם, הירשמו גם כמבצעים וגם כבעלי ההקלטה. והתאזרו בסבלנות: לפי אותו מקור, מהשמעה ועד תשלום עוברים בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים, ותשלום ראשון מ-PPL מגיע ארבעה עד שישה חודשים אחרי הרישום.

צ'קליסט

  • ודאו שאתם רשומים בגוף הישראלי הנכון: עיל"ם לנגינה, אשכולות לשירה ולביצוע אורקולי, הפי"ל להקלטות שבבעלותכם.
  • הגישו הצהרה על כל שיר בנפרד, כולל הקלטות מהשנתיים האחרונות שעוד לא דיווחתם עליהן.
  • אספו לכל הקלטה: ISRC, שם השיר והאמן כפי שהופיעו בשחרור, תאריך ומקום ההקלטה ורשימת המשתתפים.
  • שאלו בכתב את הגוף שמייצג אתכם אם יש לו הסכם עם ארגון בחו"ל במדינות שבהן אתם מושמעים.
  • לפני רישום ישיר בחו"ל, בדקו אם מבצעים מישראל זכאים שם, ולאיזה סוג השמעה.
  • אם אתם שוקלים חברת ניהול זכויות, השוו עמלות, משך התחייבות ואפשרות לבחור מדינות.
  • שמרו את מספר ה-IPN שלכם, אם קיבלתם, והשתמשו בו בכל רישום.
  • עדכנו פרטי בנק ומעמד מס בכל ארגון שבו אתם רשומים.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן