מדריך האיגוד

שיר בפרסומת: רישוי ליצירה ולהקלטה, אקו"ם, מבצעים ומה קובע את המחיר

מה צריך כדי שמוסיקה תיכנס לפרסומת בישראל: רישיון ליצירה דרך אקו"ם או ישירות מהיוצרים, רישיון להקלטה, הסכמת המבצעים, באיאאוט, וצירי המחיר.

  • 5 דקות קריאה
  • 19 בנובמבר 2026

שיר מוכר בפרסומת יכול להביא ליוצרים ולמבצעים תשלום משמעותי, ולפעמים גם קהל חדש. אבל רישוי של מוסיקה לפרסומת מורכב מכמה רישיונות נפרדים, מכמה בעלי זכויות, ומהרבה פרטים שקובעים את המחיר. המדריך הזה עוסק בפרסומות בישראל: מה אקו"ם עושה ומה לא, מה צריך מבעלי ההקלטה ומהמבצעים, ואיך בנויים התנאים. התמונה הכללית של סינכרון לקולנוע, לטלוויזיה ולמשחקים נמצאת במדריך לסינכרון.

שני צדדים לכל שיר

לכל שיר מוקלט יש שני צדדים. היצירה (composition) היא הלחן והמילים, וההקלטה (master) היא הגרסה המוקלטת הספציפית. ב-The Creative Independent מסבירים שכל צד מקבל רישיון ותשלום נפרד, גם כשאותו אדם מחזיק בשניהם, ושהסכום מחולק לרוב שווה בשווה בין הצדדים. כשכתבתם והקלטתם בעצמכם, בלי דגימות ובלי חברת תקליטים, אתם "תחנה אחת" (one-stop) מבחינת הלקוח, וזה יתרון אמיתי כשסוכנות צריכה לסגור מהר.

אם אתם לא בטוחים מי מחזיק בהקלטה, יש הסבר מפורט במדריך על בעלות בהקלטה.

היצירה: התפקיד של אקו"ם

לפי דף רישיון הפרסומות של אקו"ם (T85), כל שימוש ביצירה מהרפרטואר של אקו"ם בפרסומת, באורך חלקי או מלא, דורש רישיון. הרישיון מותנה באישור של היוצר דרך אקו"ם ובתשלום חד פעמי. אקו"ם כותבת שם ששימוש ביצירה לפרסום הוא שינוי משמעותי באופי היצירה ובהקשר שלה, ושליוצר, כבעל הזכות המוסרית, יש שיקול דעת בלעדי אם לאשר. מכאן נובע גם שאין תעריף קבוע: הרישיונות פרטניים, והתמלוג נקבע לפי בקשת היוצר. רישיונות אחרים של אקו"ם, כמו השמעת רקע בחנויות, לא מכסים שימוש פרסומי.

יש עוד דבר שכדאי לדעת. אקו"ם נותנת רישיונות פרטניים בשישה תחומים, ופרסומות הן אחד מהם. לפי האתר שלה, יוצרים יכולים להודיע לאקו"ם שהם מנהלים את הרישוי בתחום כזה בעצמם, ואז הם קובעים תנאים וגובים ישירות. באתר יש כלי חיפוש שמראה מי בחר בכך. מפרסם שרוצה שיר שלכם יבדוק שם קודם. אם אתם מנהלים לבד, דאגו שיהיה ברור איך פונים אליכם.

רקע משפטי: ב-2014 קבע בית המשפט העליון, לפי סיכום באתר law.co.il, שאקו"ם הייתה רשאית לפי שטרי ההעברה לתת רישיון לשימוש מסחרי באינטרנט, וראה בנוהג שלה לבקש אישור מהיוצרים זהירות יתר. הנוהג המתואר היום בדף הרישיון של אקו"ם הוא קבלת אישור היוצר. אם יש לכם שאלה על המצב שלכם, פנו לאקו"ם או לעורך דין. עוד על כך במדריך על הזכות המוסרית בישראל.

ההקלטה והמבצעים

רישיון מאקו"ם מכסה את היצירה בלבד. כדי להשתמש בהקלטה קיימת צריך רישיון מבעל ההקלטה, שהוא לרוב המפיק, חברת התקליטים או האמן עצמו.

המבצעים הם שכבה נוספת. לפי נוסח חוק זכויות מבצעים ומשדרים שמופיע בוויקיטקסט, שעתוק של ביצוע מותר בלי הסכמת המבצע רק אם ההקלטה נעשתה בהסכמתו והשעתוק נעשה לאותה מטרה שלשמה ניתנה ההסכמה. מכאן שנגנים שהקליטו לאלבום לא בהכרח הסכימו לשימוש בפרסומת, וכדאי לבדוק מה נכתב בהסכם שלהם. החוק עצמו עובר שינויים שייכנסו לתוקף ב-20 במאי 2027, ופירטנו אותם בחוק זכויות מבצעים.

חשוב להבחין בין רישוי לפרסומת לבין תמלוגים שוטפים. לפי האתר של עילם, הארגון גובה מגופי שידור, אתרי אינטרנט, חברות סלולר ועסקים שמשמיעים מוסיקה מוקלטת, ומחלק לנגנים ולמנצחים שהביצועים שלהם הוקלטו בישראל. מבצעי השירה מיוצגים באשכולות. הדף של עילם לא מתייחס לרישוי לפרסומות, ולכן את הנושא הזה יש לסגור בהסכם עם בעל ההקלטה ועם המבצעים. ראו גם רישום כמבצעים בעילם.

באיאאוט למבצעים: מה זה אומר

כשמקליטים מוסיקה חדשה לפרסומת, הנגנים והקולות מקבלים תשלום באחת משתי דרכים. בהנחיות של איגוד מפיקי המוסיקה (Association of Music Producers) מתוארים שני מסלולים: באיאאוט (buyout), תשלום מלא מראש בלי תשלומים נוספים, או חוזה איגוד שבו התשלומים הבאים תלויים בהיקף השימוש. בהנחיות נכתב שבמסלול באיאאוט, השכר צריך להיות שווה לפחות למה שמבצעים היו מצפים לקבל במסלול האיגוד, כי הוא מחליף הכנסה עתידית.

ב-Third Chair מזהירים שהמילה "באיאאוט" לא מדויקת: היא יכולה לתאר העברת זכויות מלאה, יצירה מוזמנת, רישיון ששולם מראש או ויתור על תביעות עתידיות. לפני שאתם חותמים, בקשו שיכתבו במפורש לאילו שימושים התשלום מתייחס. על הסכמי אולפן כתבנו בהסכם לעבודת סשן באולפן.

מה קובע את המחיר

אין מחירון אחד, אבל המקורות מסכימים על הצירים שעליהם מתמקחים:

  • מדיה. טלוויזיה, רדיו, רשתות חברתיות, אינטרנט. ב-The Creative Independent מזכירים ש"אינטרנט בלבד" עשוי לכלול או לא לכלול מודעות ממומנות לפני סרטונים (pre-roll). איגוד מפיקי המוסיקה כותב שמודעות ממומנות ברשתות ומודעות pre-roll עולות בדרך כלל יותר.
  • משך. לפי The Creative Independent, רישיונות לפרסומות קצרים יחסית, מיום אחד עד שנה, ולרוב בשלושה, שישה או שנים עשר חודשים.
  • טריטוריה. ישראל בלבד או גם חו"ל.
  • בלעדיות. לרוב בלעדיות לקטגוריה: השיר לא יימכר למותג מתחרה בתקופה. Third Chair ממליצים להגביל אותה לקטגוריה, לטריטוריה ולמשך.
  • שימושי ניסיון. לפי איגוד מפיקי המוסיקה, יש תשלום נפרד על שימוש בבדיקות קהל, ושימוש בשידור אמיתי לצורך בדיקה יכול לעלות בין מחצית לכל הסכום הסופי.

Third Chair מציעים להגיש כמה חבילות: קמפיין מוגבל, שימוש מורחב, בלעדיות לקטגוריה, שימוש לתמיד. כך הלקוח רואה שלכל הרחבה יש מחיר. לפי The Creative Independent, סוכנים שמשבצים מוסיקה לוקחים בדרך כלל 20% עד 30%.

דגלים אדומים בחוזה

לפי הרשימה של Third Chair, כדאי לעצור ולשאול כשמופיע אחד מאלה:

  • העברת בעלות, כשהכוונה הייתה רק לרישיון.
  • "כל היצירות" במקום שיר והקלטה מוגדרים.
  • זכות לתת רישיון משנה לאחרים בלי הגבלה.
  • ניסוח פתוח על "טכנולוגיות עתידיות" או על בינה מלאכותית.
  • בלעדיות בלי גבולות של זמן, מקום או קטגוריה.
  • ויתור גורף על תמלוגים.
  • אין מועד תשלום, או שהתשלום תלוי ב"עלייה לשידור" בלי תאריך.

אם הזמינו מכם מוסיקה מקורית לפרסומת, קראו גם את להלחין למדיה.

רשימת בדיקה לפני שמאשרים שיר לפרסומת

  • ברור מי מחזיק ביצירה (כל השותפים) ומי מחזיק בהקלטה.
  • בדקתם אם הרישוי לפרסומות עובר דרך אקו"ם או מנוהל ישירות בידי היוצרים.
  • הנגנים והקולות בהקלטה נתנו הסכמה לשימוש הזה, או שיש הסכם שמכסה אותו.
  • כתובים מדיה, משך, טריטוריה ובלעדיות, ומה קורה בחידוש.
  • ברור מה כולל המחיר ומה נחשב שימוש נוסף, כולל עריכות וקיצורים.
  • יש מועד תשלום ותנאי ביטול.
  • לחוזה גדול, עורך דין שמכיר זכויות יוצרים קרא אותו.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן