מדריך האיגוד

ISRC, ISWC ומטא-דאטה: הקודים שמחברים את המוסיקה שלכם לתמלוגים

מה מזהה כל קוד, איך מקבלים ISRC בישראל, מתי הקלטה צריכה קוד חדש, איך היצירה נרשמת באקו"ם ואיך דואגים שכל מי שניגן יקבל קרדיט.

  • 6 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

שיר יכול להתנגן מיליון פעמים ועדיין לא להביא כסף לחלק מהאנשים שעשו אותו. ברוב המקרים הבעיה לא משפטית אלא טכנית: קוד חסר, שם מאוית בשתי דרכים, יצירה שלא נרשמה או נגן שלא דיווח שהשתתף בהקלטה. המערכות שמחלקות תמלוגים עובדות לפי מזהים, ומה שלא מזוהה לא משולם. המדריך מסביר את הקודים העיקריים, איך משיגים אותם בישראל, ואיך בונים גיליון מידע אחד שמלווה כל שחרור.

שלושה קודים, שלושה דברים שונים

  • ISRC (International Standard Recording Code) מזהה הקלטה מסוימת, וגם קליפ. לפי מדריך של Hypebot, הקוד מקושר למידע כמו שם האמן, שם השיר, אורך, פרטי השחרור ומועד ההקלטה.
  • ISWC (International Standard Musical Work Code) מזהה יצירה: את המנגינה והמילים, בלי קשר להקלטה מסוימת. לפי האתר הרשמי של התקן, הוא לא מזהה הקלטות, תווים או ביצועים, וגם לא את חלוקת האחוזים בין היוצרים.
  • UPC הוא ברקוד של מוצר: סינגל, EP או אלבום כיחידת שחרור אחת.

דוגמה: שיר אחד שיצא בגרסת אולפן, בגרסה חיה וברמיקס הוא יצירה אחת עם ISWC אחד ושלוש הקלטות עם שלושה ISRC שונים. Soundcharts מסבירים שמספר ISRC יכולים להיות מקושרים לאותו ISWC. ואם הגרסה החיה יוצאת גם כסינגל וגם בתוך אלבום, ה-ISRC שלה נשאר זהה, וה-UPC הוא שמשתנה.

ISRC: מבנה הקוד וכללי השימוש

ISRC הוא קוד של 12 תווים בארבעה חלקים: קוד מדינה (שני תווים), קוד של הגורם הרושם (שלושה תווים), שתי ספרות של השנה שבה הוקצה הקוד, וחמש ספרות שמבדילות בין ההקלטות של אותו גורם. שימו לב שהשנה בקוד היא שנת ההקצאה, ולא בהכרח שנת ההקלטה או השחרור. התקן מנוהל בידי IFPI ומוגדר כתקן ISO 3901.

הכללים המעשיים:

  • הקלטה אחת, קוד אחד. Hypebot מונים בין הטעויות הנפוצות שימוש באותו קוד לכמה הקלטות, או כמה קודים לאותה הקלטה.
  • הקוד קבוע. Soundcharts מדגישים שהוא לא משתנה כשעוברים מפיץ או כשמתחלף בעל הזכויות. כשאתם עוברים מפיץ, מוסרים לו את הקודים הקיימים ולא נותנים לו להנפיק חדשים.
  • שינוי מהותי מחייב קוד חדש. לפי עמוד ההנחיות של IFPI, רמיקס, עריכה, גרסה באורך שונה, מיקס היקפי חדש ושחזור היסטורי שכלל עבודה יצירתית הם שינויים מהותיים. הקלטה ששוחררה בעבר בלי ISRC צריכה לקבל קוד לפני שהיא יוצאת שוב.
  • רימאסטר: המקורות חלוקים. עמוד ההנחיות של IFPI לא מזכיר רימאסטר רגיל, ואילו Soundcharts כותבים שגם רימאסטר מקבל קוד חדש. אם אתם מוציאים גרסה מחודשת, בררו מול המפיץ ומול סוכנות ה-ISRC, והחליטו לפני השחרור.
  • מגישים מוקדם. Hypebot ממליצים למסור את הקודים לפני השחרור או מיד אחריו, כדי שנתוני ההשמעה יותאמו להקלטה.

איך מקבלים ISRC בישראל

יש שתי דרכים.

דרך המפיץ הדיגיטלי. לפי Soundcharts, מפיצים מקצים בדרך כלל ISRC באופן אוטומטי בזמן ההעלאה. Hypebot מסבירים שמפיצים פועלים כאן כ"מנהלי ISRC" שמקצים קודים בשם הלקוח. לרוב האמנים העצמאיים זו הדרך הפשוטה. רק זכרו לרשום את הקוד שקיבלתם ולשמור אותו.

קוד רושם משלכם. לפי IFPI, כל מי שיוצר הקלטות יכול לקבל קוד רושם ולהקצות ISRC בעצמו, בפנייה לסוכנות הלאומית של המדינה שלו. ברשימת אנשי הקשר של IFPI, הסוכנות הלאומית בישראל היא IFPI Israel ברמת גן, כלומר הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות. באתר הפדרציה יש עמוד ISRC עם איש קשר לבירורים, אבל נכון לנובמבר 2026 הוא לא מפרט מי זכאי, מה התהליך ומה העלות, ולכן את הפרטים האלה צריך לברר מול הפדרציה ישירות. קוד משלכם הגיוני בעיקר אם אתם מוציאים הרבה הקלטות, עובדים עם כמה מפיצים או מנהלים לייבל קטן, ורוצים שהקודים יהיו בשליטתכם.

ISWC ורישום היצירה באקו"ם

ISWC בנוי מהאות T, תשע ספרות וספרת ביקורת, למשל T-034.524.680-1. הוא חלק ממערכת המידע של CISAC, הארגון הבינלאומי של אגודות היוצרים, והקצאת הקודים מרוכזת שם, בעוד שגופי רישום מקומיים מטפלים בתיעוד.

בראיון ש-Spotify for Artists פרסמו בעברית בנובמבר 2025, CISAC מסבירים שיצירה שלא נרשמה, או שה-ISWC שלה לא נמסר לשירותי הסטרימינג, עלולה להשאיר תמלוגים בלי בעלים ברורים. לפי אותו מקור, שגיאות כתיב ומידע חסר הם הסיבה הנפוצה ביותר לתמלוגים שלא נדרשו, ולכן כדאי שכל הכותבים יסכימו מראש על שם השיר, על איות השמות ועל חלוקת האחוזים, ויבדקו את הרישום במאגר של האגודה. עוד הם מזכירים את מספר ה-IPI, שמקשר כל כותב ליצירות שלו.

בישראל, יוצרים שחברים באקו"ם מצהירים על כל יצירה חדשה כשהיא מתפרסמת: בשידור, בהקלטה, בפרסום דיגיטלי או בהופעה. לפי עמוד ההצהרה של אקו"ם, זה התנאי הבסיסי לקבלת תמלוגים, ובלי הצהרה האגודה לא יכולה לדעת שהיצירה שייכת לכם ועלולה לעכב תשלום. ההצהרה נעשית באזור האישי באתר או בטופס, והשירות פתוח לחברים בלבד. באתר יש גם מאגר לאיתור יצירות, שבו אפשר לבדוק שהרישום שלכם נכון. עמוד ההצהרה לא מזכיר ISWC, ולכן אם אתם צריכים את הקוד של יצירה מסוימת, שאלו את אקו"ם. על המפה הכוללת של מי משלם למי ראו את מפת התמלוגים.

קרדיטים: מי כתב, מי הפיק, מי ניגן

הקרדיטים שמופיעים בשירותי הסטרימינג לא נכתבים שם ידנית. לפי עמוד העזרה של Spotify for Artists, הקרדיטים מגיעים מהמטא-דאטה שהמפיץ או הלייבל שולחים, כולל מפיקים, מהנדסים, כותבים ואמנים אורחים. כדי לתקן קרדיט, פונים למפיץ ומבקשים שישלח מחדש את המידע, והתיקון מופיע בדרך כלל תוך 7 ימים מרגע שהגיע. Spotify מציינים שחלק מהמפיצים עדיין לא תומכים בקרדיטים. זה שיקול כשבוחרים מפיץ.

לנגנים יש סיבה כספית ישירה לדאוג לזה. עילם, הארגון שמגן על זכויות מבצעים בישראל, כותבת בעמוד השאלות והתשובות שאין לה מקורות מידע משלה, ולכן כל מבצע צריך לדווח בעצמו על השתתפותו, שיר אחרי שיר, בטפסים הרשמיים. מילוי הטפסים נחשב להצהרה, וביצוע שלא דווח לא מזכה בתמלוגים עד שהרשימה מתעדכנת. לפי אותו עמוד, אחרי עדכון התשלום מכסה את השנה הנוכחית ושנתיים קודמות. כלומר, מי שלא שומר רשימה של ההקלטות שבהן ניגן מפסיד כסף.

גיליון מידע אחד לכל שחרור

הדרך הפשוטה ביותר לא לאבד את כל זה: גיליון אחד לכל שחרור, שממולא כבר באולפן ולא אחרי שהשיר יצא. מה כדאי שיהיה בו:

  • שם השיר בדיוק כפי שיופיע, כולל סוג הגרסה (גרסת רדיו, חי, רמיקס).
  • שם האמן ושמות האמנים האורחים, באיות אחיד בעברית ובאנגלית.
  • ISRC לכל הקלטה ו-UPC לשחרור.
  • כותבי מילים, מלחינים ומעבדים, עם חלוקת האחוזים המוסכמת, מספרי IPI אם יש, ו-ISWC אם ידוע.
  • מפיקים, מהנדסי הקלטה, מיקס ומאסטרינג.
  • כל נגן ומבצע בכל שיר, ועל מה ניגן.
  • תאריך ומקום ההקלטה, ומי הבעלים של ההקלטה.

שלחו את הגיליון לכל מי שמופיע בו. נגנים יוכלו להשתמש בו לדיווח לעילם, והכותבים להצהרה באקו"ם.

רשימת בדיקה לפני שחרור

  1. לכל הקלטה יש ISRC, ואין קוד שחוזר על עצמו בשתי הקלטות שונות.
  2. הקלטות שכבר יצאו בעבר שומרות על הקוד המקורי שלהן.
  3. לגרסאות חדשות (רמיקס, עריכה, גרסה מקוצרת) יש קודים חדשים.
  4. שמות האמנים והכותבים כתובים בדיוק באותו איות בכל המקומות.
  5. היצירות הוצהרו באקו"ם, ובדקתם במאגר שהן מופיעות נכון.
  6. הקרדיטים נשלחו למפיץ, ובדקתם אחרי השחרור שהם מופיעים.
  7. כל הנגנים קיבלו את רשימת השירים שבהם השתתפו, לצורך דיווח לעילם.
  8. הגיליון נשמר במקום שכולם יכולים להגיע אליו גם בעוד כמה שנים. על לוח הזמנים של השחרור עצמו ראו שחרור סינגל צעד אחר צעד.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן