כוונון מבני (setup) הוא מה שהופך גיטרה סבירה לכלי שנעים לנגן עליו: מיתרים בגובה נוח, בלי זמזומים, וצלילים שנשארים מכוונים גם למעלה בצוואר. רוב העבודה היא ארבע פעולות קבועות שתלויות זו בזו: עקמומיות הצוואר, גובה המיתרים, גובה הפיקאפים ואינטונציה. המדריך מסביר כל אחת מהן, באיזה סדר עושים אותן, ואיפה עדיף לעצור ולהעביר את הכלי לטכנאי.
ניקוי, החלפת מיתרים, ליטוש שריגים ולחות מופיעים במדריך לתחזוקת גיטרה. כאן מתמקדים בכוונון עצמו.
הסדר קובע
כל המקורות שבדקנו מסכימים על עיקרון אחד: עובדים לפי סדר, כי כל שינוי משפיע על השלבים שאחריו. Taylor נותנת דוגמה טובה: מי שמעמיק את חריצי האוכף (nut) כשבצוואר יש יותר מדי עקמומיות, יגלה אחרי כוונון מוט הצוואר שהאוכף נמוך מדי, ויקבל רעשים ובעיות אינטונציה. הסדר המקובל:
- מיתרים חדשים, בעובי שאתם מתכוונים להמשיך איתו, מכוונים לגובה הצליל שבו אתם מנגנים.
- עקמומיות הצוואר (relief) דרך מוט הצוואר (truss rod).
- גובה המיתרים (action) בגשר, ובדיקה של האוכף.
- גובה הפיקאפים בגיטרה חשמלית.
- אינטונציה (intonation), תמיד אחרונה.
אחרי כל שינוי מכוונים מחדש ורק אז מודדים. Premier Guitar מזכיר שבגיטרה עם מנוף צף (tremolo) ההתאמות משפיעות זו על זו עוד יותר, ואם הלכתם לאיבוד, עדיף לחזור לתחילת הרצף.
מה צריך על השולחן
לא צריך סדנה. Fender ממליצה על סט מדי עובי (feeler gauges) בטווח של 0.05 עד 1 מ"מ, סרגל מתכת קטן עם שנתות של חצי מילימטר, טיונר אלקטרוני ומברגים מתאימים. מוסיפים קאפו, מפתח למוט הצוואר שמתאים בדיוק לאום, ופנקס. רשמו את המדידות לפני ואחרי כל שינוי: כך תדעו לחזור למצב שעבד, ותוכלו להסביר לטכנאי בדיוק מה מפריע לכם.
שלב 1: עקמומיות הצוואר
צוואר של גיטרה לא אמור להיות ישר לגמרי. מתיחת המיתרים מכופפת אותו מעט קדימה, ומוט הצוואר מאזן את הכוח הזה. קצת עקמומיות משאירה למיתר מקום לרטוט בלי לפגוע בשריגים (frets).
איך מודדים: לפי Fender, מכוונים, שמים קאפו על השריג הראשון, לוחצים את המיתר העבה על השריג האחרון, ומודדים במד עובי את המרווח בין המיתר לשריג ה-8. ערכי ההתחלה של Fender תלויים ברדיוס של לוח האצבעות: כ-0.3 מ"מ בצוואר עגול מאוד בסגנון וינטג', כ-0.25 מ"מ ברדיוס בינוני, וכ-0.2 מ"מ בלוח שטוח. Fender מדגישה שאלה ערכים מנחים ולא חוק. Carvin מציעה בדיקה מהירה בלי כלים: מרווח בעובי של כרטיס ביקור הוא נקודת פתיחה טובה.
איך מכוונים: כשיש יותר מדי עקמומיות והמיתרים גבוהים, מהדקים את המוט עם כיוון השעון. כשהצוואר ישר מדי או עקום לאחור, והמיתרים קרובים ומזמזמים, משחררים נגד כיוון השעון. כמה כללי זהירות שחוזרים במקורות:
- סיבובים קטנים, שמינית עד רבע סיבוב בכל פעם, ומדידה מחדש אחרי כל סיבוב.
- StewMac ו-Carvin ממליצים לשחרר קודם את האום של המוט ורק אחר כך להדק, כי ייתכן שמישהו כבר הידק אותו עד הסוף. StewMac מוסיפה לסמן בטוש את נקודת ההתחלה.
- מפתח שמתאים בדיוק לאום, בלי משחק, כדי לא לשחוק אותו.
- Fender מורה לפנות לטכנאי אם המוט מתנגד בכוח, אם הוא לא משפיע על הצוואר, או אם הגיטרה דורשת כוונון שוב ושוב.
מוטות מסוג דו כיווני (bi-flex או two-way) מתנהגים אחרת: לפי Fender הם יכולים לתקן עקמומיות לשני הכיוונים, ולכן כדאי לבדוק בחוברת של הדגם איזה מוט יש לכם.
שלב 2: גובה המיתרים והאוכף
אחרי שהצוואר במקום, קובעים את הגובה בגשר. בגיטרה חשמלית מרימים או מורידים כל סדל (saddle) בבורג שלו. Fender מודדת בסרגל בין תחתית המיתר לראש השריג ה-17, ונותנת לרדיוס בינוני נקודת פתיחה של כ-1.6 מ"מ בצד הבס ובצד הטרבל. בצוואר בסגנון וינטג' היא מתחילה גבוה יותר בצד הבס, כ-2 מ"מ. את הסדלים מסדרים כך שהמיתרים יוצרים קשת שתואמת לרדיוס של לוח האצבעות, כפי ש-Premier Guitar מתאר.
מי שמנגן בעדינות יכול לרדת נמוך יותר. מי שמכה חזק צריך גובה רב יותר כדי שהמיתרים לא ישקשקו. אחרי כל שינוי, נגנו כל מיתר בכל שריג ובדקו גם בנדים: Carvin ממליצה לוודא שכל צליל נשמע נקי ושבנד לא נחנק.
בגיטרה אקוסטית הגובה נקבע על ידי עצם הגשר (saddle), ולכן משנים אותו בשיוף של תחתית העצם. Premier Guitar מתאר נקודת פתיחה של כ-2.4 מ"מ במיתר העבה וכ-1.6 מ"מ במיתר הדק, נמדד בשריג ה-12, ומתאים אותה בכרבע לכאן או לכאן, לפי הנגן ואורך המיתר. כלל אצבע חשוב מאותו מקור: כדי להוריד את הגובה בשריג ה-12 במידה מסוימת, מורידים מהעצם בערך פי שניים. לכן משייפים מעט, מודדים ומשייפים שוב. מה שהוסר כבר לא חוזר.
האוכף קובע את גובה המיתרים בשריגים הראשונים. מיתר פתוח שמזמזם עשוי להעיד על חריץ שנשחק עמוק מדי. Premier Guitar ו-Carvin ממליצים להשאיר עבודה על חריצי האוכף לטכנאי: צריך פצירות ייעודיות, ומה שהועמק כבר לא חוזר.
שלב 3: גובה הפיקאפים
פיקאפ קרוב מדי למיתרים מושך אותם במגנט. Premier Guitar מזכיר שזה עלול לגרום לשקשוק ולבעיות אינטונציה, ופיקאפ רחוק מדי נותן אות חלש. Fender מודדת מראש הפולים (pole pieces) עד תחתית המיתר, כשכל המיתרים לחוצים בשריג האחרון. בפיקאפים חד סליליים רגילים היא מתחילה מכ-2 מ"מ בצד הבס וכ-1.6 מ"מ בצד הטרבל, ובפיקאפים כפולי סליל (humbuckers) מכ-1.6 מ"מ בשני הצדדים. ככלל, המרחק הגדול ביותר הוא בפיקאפ הצוואר בצד המיתר העבה, והקטן ביותר בפיקאפ הגשר בצד המיתר הדק. אחרי השינוי מקשיבים: האיזון בין הפיקאפים חשוב יותר מהמילימטר.
שלב 4: אינטונציה
אינטונציה קובעת אם הגיטרה מכוונת גם כשלוחצים על שריג ולא רק במיתר פתוח. עושים אותה אחרונה, עם מיתרים חדשים ומכוונים. השיטה המקובלת אצל Fender, Premier Guitar ו-Carvin זהה: משווים בטיונר את הצליל הטבעי (harmonic) בשריג ה-12 לצליל הלחוץ באותו שריג.
- הצליל הלחוץ גבוה מדי: מזיזים את הסדל לאחור, הרחק מהצוואר, כדי להאריך את המיתר.
- הצליל הלחוץ נמוך מדי: מזיזים את הסדל קדימה, לכיוון הצוואר.
לוחצים על המיתר בכוח רגיל, בלי למשוך אותו הצידה. אחרי כל הזזה מכוונים מחדש ובודקים שוב. Fender מזכירה שגיטרה היא כלי מושווה (tempered), כך שגם אחרי עבודה טובה לא כל אקורד יהיה מושלם בכל מקום בצוואר.
מתי לבד ומתי אצל טכנאי
Fender כותבת שעונות השנה משפיעות על העץ, ושלעיתים צריך לכוונן את הצוואר כשהעונה מתחלפת. היא נותנת דוגמה מוכרת לכל מי שמופיע בקיץ: גיטרה שעוברת מהחום בחוץ לאולם ממוזג יורדת בכיוון כשהעץ מתקרר. גם מעבר לעובי מיתרים אחר מחייב בדרך כלל כוונון של הצוואר, וגיטרה חדשה עוברת לפעמים תקופת התייצבות. למי שלא רוצה לעשות את זה בעצמו, Fender מציעה בדיקה אצל טכנאי מוסמך בערך כל שישה חודשים. על השפעת האקלים הישראלי על כלים תמצאו פירוט במדריך חום, קור ויובש.
Taylor תומכת בכוונון ביתי, אבל מזהירה שבלי הכשרה וכלים נכונים אפשר לגרום נזק אמיתי. העבודות שהמקורות ממליצים להעביר לטכנאי:
- מוט צוואר תקוע, קשה מאוד או כזה שלא משנה דבר.
- חריצי אוכף, ייצור אוכף חדש או החלפת עצם גשר.
- יישור שריגים, החלפת שריגים או שריג רופף.
- גיטרה שבה המיתרים גבוהים גם כשהסדלים כבר בתחתית: Fender מתארת במצב כזה שינוי של זווית הצוואר בעזרת מילוי דק בכיס הצוואר.
- כל כלי יקר או וינטג' שאתם לא בטוחים לגביו.
רשימת בדיקה לכוונון ביתי
- מיתרים חדשים בעובי הקבוע שלכם, מכוונים לגובה הצליל שבו אתם מנגנים.
- מדידה ורישום של עקמומיות הצוואר וגובה המיתרים לפני שנוגעים במשהו.
- מוט הצוואר: לשחרר קודם, לסמן נקודת התחלה, לסובב שמינית עד רבע סיבוב, לכוון ולמדוד שוב.
- גובה בגשר לפי נקודת הפתיחה, ואז בדיקה של כל מיתר בכל שריג ושל בנדים.
- פיקאפים: מדידה כשהמיתרים לחוצים בשריג האחרון, ואיזון באוזן.
- אינטונציה אחרונה: צליל טבעי מול צליל לחוץ בשריג ה-12.
- עצירה ופנייה לטכנאי כשמשהו מתנגד, נסדק או לא מגיב.
- בדיקה חוזרת כשהעונה מתחלפת, אחרי טיסה או כשמחליפים עובי מיתרים.
מקורות והרחבה
- How do I set up my Stratocaster guitar properly?, Fender Support, עודכן 20.7.2026
- How often should I have a set-up adjustment done on my instrument?, Fender Support, עודכן 20.7.2026
- Basic Set-up Instructions, StewMac
- DIY: How to Set Up a Fender Stratocaster, Premier Guitar, 8.10.2012, עודכן 23.8.2021
- Acoustic Soundboard: Measuring and Adjusting Your Guitar's Action, Premier Guitar, 23.8.2016
- Acoustic Guitar Setup Workshop with John LeVan, Taylor Guitars, 26.7.2024
- Guitar Setups for Players - Pulling It All Together, Part 2, Carvin Audio, 21.12.2018
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.