מדריך האיגוד

זכויות יוצרים למוסיקאים בישראל: מה מוגן, של מי ולכמה זמן

חוק זכות יוצרים בשפה פשוטה: לחן, מילים והקלטה, בעלות בעבודה בהזמנה, משך ההגנה, זכות מוסרית, שימוש הוגן, ולמה אין מה לרשום.

  • 5 דקות קריאה
  • 18 בנובמבר 2026

כל שיר שאתם כותבים, כל עיבוד וכל הקלטה יוצרים זכויות. רובן נוצרות מעצמן, בלי טופס ובלי אגרה, ולכן קל לשכוח שהן קיימות, עד שמישהו משתמש בהן בלי לשאול, או עד שאתם רוצים להשתמש ביצירה של מישהו אחר. המדריך מסביר את חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מנקודת המבט של מוסיקאים עובדים. הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי במקרה מסוים.

על הזכויות של מי שמבצע (נגנים ואמני שירה) חל חוק נפרד, חוק זכויות מבצעים ומשדרים. על השאלה מי גובה איזה כסף ראו את מפת התמלוגים למוסיקאים בישראל.

מה מוגן: לחן, מילים והקלטה

החוק מגן על יצירה מקורית, ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, שמקובעת בצורה כלשהי. רשות החדשנות מסבירה שדרישת המקוריות אינה מחמירה: היצירה צריכה לבוא מכם ולא להיות מועתקת, ולהראות יצירתיות מינימלית. מנגינה שקיימת רק בראש עוד לא מקובעת. הקלטה בטלפון או תווים על דף כבר כן.

בשיר אחד יש בדרך כלל כמה שכבות: היצירה המוסיקלית, המילים (שהן יצירה ספרותית), וההקלטה, שהחוק קורא לה "תקליט" ומגדיר אותה כטביעה של צלילים. לכל שכבה יכול להיות בעלים אחר.

מה לא מוגן: לפי כל זכות ורשות החדשנות, רעיונות, עובדות ונתונים, תהליכים ושיטות אינם יצירה מוגנת. הדרך המסוימת שבה ביטאתם רעיון היא שמוגנת.

של מי היצירה

  • ככלל: היוצר הוא הבעלים הראשון של היצירה.
  • הקלטה: המפיק של התקליט הוא הבעלים הראשון של ההקלטה. החוק מגדיר מפיק כמי שאחראי לפעולות הדרושות ליצירת התקליט, ולכן בהפקה עצמאית או משותפת כדאי לכתוב מי נחשב המפיק.
  • עובדים: יצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה שייכת למעביד, אלא אם הוסכם אחרת.
  • עבודה בהזמנה: ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, למשל ג'ינגל או מוסיקה להצגה, היוצר הוא הבעלים, אלא אם הוסכם אחרת עם המזמין, במפורש או במשתמע. "במשתמע" הוא המקום שבו נולדים סכסוכים, ולכן עדיף לכתוב.
  • יצירה משותפת: החוק מגדיר אותה כיצירה של כמה יוצרים שאי אפשר להבחין בה בחלקו של כל אחד.

אפשר להעביר זכות יוצרים בחוזה, או לתת עליה רישיון ייחודי או לא ייחודי, לכל הזכות או לחלק ממנה, ולהגביל אותו למקום, לתקופה או לפעולה מסוימת. העברה של הזכות או רישיון ייחודי טעונים מסמך בכתב.

כמה זמן נמשכת ההגנה

סוגמשך ההגנה לפי החוק
יצירה (לחן, מילים, עיבוד)חיי היוצר ועוד 70 שנה אחרי מותו
יצירה משותפתעד 70 שנה אחרי מות היוצר האחרון שנותר בחיים
יצירה בלי שם יוצר ידוע70 שנה מהפרסום הראשון
תקליט (הקלטה)70 שנה מיצירתו, או 70 שנה מפרסומו אם פורסם בתוך שנתיים מיצירתו

להקלטות ישנות יש הוראת מעבר: לפי הנוסח המשולב של החוק, תקליט שבשנת 2017 כבר חלפו חמישים שנה ממועד יצירתו נשאר עם תקופת הגנה של חמישים שנה, כלומר ההארכה לא חלה עליו. יש גם תנאים נוספים, למשל כשהמפיק לא מעמיד את ההקלטה לרשות הציבור, ואז ההגנה עלולה לפקוע מוקדם יותר.

מה אסור בלי רשות, ומה מותר

זכות יוצרים היא זכות בלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, את הפעולות שהחוק מונה: העתקה, פרסום של יצירה שטרם פורסמה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור (למשל העלאה לרשת), עשיית יצירה נגזרת כמו עיבוד או תרגום, והשכרה של תקליטים. פעולה שאינה ברשימה מותרת.

שימוש הוגן: החוק מתיר שימוש הוגן למטרות כמו לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, והוראה ובחינה במוסד חינוך. רשות החדשנות מונה את השיקולים שבסעיף 19: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה, היקף השימוש ביחס ליצירה כולה, וההשפעה על ערך היצירה ועל השוק שלה. לפי כל זכות, בית המשפט מכריע לפי נסיבות המקרה. אין מספר שניות "בטוח".

שימוש אגבי: שיר שמתנגן במקרה ברקע של צילום הוא שימוש מותר. אבל החוק קובע במפורש שהכללה מכוונת של יצירה מוסיקלית או של תקליט ביצירה אחרת אינה שימוש אגבי. מוסיקה שהוספתם לסרטון בעריכה אינה "אגבית".

גרסת כיסוי מוקלטת: סעיף 32 מאפשר להקליט יצירה מוסיקלית בלי רשות בעל הזכויות, אם היא כבר הוקלטה בעבר ברשותו בתקליט שפורסם לצורכי מסחר, אם מקליטים אותה בשלמותה (שינויים של עיבוד מותרים), אם מודיעים לו מראש, אם משלמים תמלוגים ראויים בהסכמה או לפי קביעת בית משפט, ואם ההקלטה אינה משמשת לפרסומת. הסעיף עוסק בהקלטה חדשה של היצירה ולא בשימוש בהקלטה של מישהו אחר. על כך ראו את המדריך לדגימות.

הזכות המוסרית

לצד הזכות הכלכלית, ליוצר של יצירה מוסיקלית או ספרותית יש זכות מוסרית לכל תקופת ההגנה: ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות, ושלא ייעשו ביצירה פגם, סילוף או שינוי צורה שיש בהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו. כל זכות מדגישה שגם כשמותר להשתמש ביצירה בלי רשות, צריך לתת קרדיט ולהימנע משינוי פוגע.

בפועל: ודאו שהקרדיטים שלכם מופיעים נכון בכל שחרור, וכשאתם משתמשים ביצירה של אחרים, ציינו את שמם.

מיתוסים על רישום

  • "צריך לרשום את השיר": לפי כל זכות, הזכות ניתנת אוטומטית ואין צורך לרשום אותה בשום מקום. רשות החדשנות מציינת שבארצות הברית יש מרשם וולונטרי שנותן יתרונות מסוימים, ולפי משרד זכויות היוצרים האמריקאי, מי שרוצה לתבוע שם על יצירה אמריקאית צריך לרשום אותה קודם.
  • "בלי © אין הגנה": הסימון רק מזהיר. היצירה מוגנת גם בלעדיו.
  • "שולחים לעצמי בדואר רשום": משרד זכויות היוצרים האמריקאי כותב שאין לשיטה הזאת שום מעמד בחוק שם, ושאינה תחליף לרישום. מה שעוזר בפועל הוא תיעוד מסודר: טיוטות, קבצי פרויקט, הקלטות עבודה והתכתבויות עם תאריכים.
  • "ההצהרה באקו"ם היא רישום זכויות": ההצהרה מודיעה לאקו"ם שכתבתם, הלחנתם או עיבדתם את היצירה, כדי שתוכל לייחס לכם את השימושים בה. היא התנאי העיקרי לתשלום תמלוגים, לא תנאי להגנה. אקו"ם מייצגת כותבים, מלחינים ומעבדים, ולא מבצעים.

כשמשתמשים ביצירה שלכם בלי רשות

הפרה של זכות יוצרים או של זכות מוסרית היא עוולה אזרחית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בלי הוכחת נזק, עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, ולפי כל זכות גם להורות על הפסקת השימוש ועל הגבלת גישה למקור המפר. לפני שפונים לבית משפט, תעדו את השימוש (קישורים, צילומי מסך, תאריכים), בררו מי הבעלים של כל שכבה בשיר, והתייעצו עם עורך דין שעוסק בקניין רוחני.

רשימת בדיקה לפני שחרור

  • מי כתב, מי הלחין ומי עיבד, ובאילו חלקים. רשמו את זה והחתימו את כולם.
  • מי המפיק של ההקלטה, ומה כתוב על כך בהסכם.
  • האם יש בשיר דגימה, ציטוט או קטע מיצירה אחרת, והאם יש לכם רשות.
  • האם היצירה נוצרה בהזמנה, ומה סוכם בכתב עם המזמין.
  • האם הוגשה הצהרת יצירה באקו"ם, אם אתם חברים בה.
  • האם הקרדיטים בהפצה הדיגיטלית נכונים.
  • איפה שמורים הקבצים והטיוטות שמתעדים את תהליך הכתיבה.

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן