מדריך האיגוד

אכיפה קולקטיבית של זכויות מבצעים: מרישיון ועד בית המשפט

איך עילם, אשכולות ואשל"מ פועלים מול גופים שמשתמשים בביצועים בלי רישיון, מה נפסק בתיקים, ומה אתם יכולים לעשות לבד.

  • 6 דקות קריאה
  • 19 בנובמבר 2026

כשתחנת רדיו, אולם אירועים או אתר צפייה משתמשים בהקלטה שניגנתם בה, החוק מחייב אותם לקבל רישיון ולשלם תמלוג. בפועל, חלק מהמשתמשים לא משלמים עד שמישהו דורש. את הדרישה הזאת כמעט אף פעם לא מנהל נגן יחיד. היא עוברת דרך ארגוני המבצעים: עילם, שמייצגת נגנים, מנצחים והרכבים, ואשכולות, שמייצגת אמנים מבצעים אחרים (שירה, משחק, דיבוב ועוד). המדריך מסביר איך האכיפה בנויה, מה בתי המשפט פסקו עד היום, ומה נשאר בידיים שלכם.

למה האכיפה היא קולקטיבית

עילם כותבת באתר שלה דבר פשוט: למוסיקאי בודד אין דרך לעקוב אחרי כל השימושים בביצועים שלו ולגבות מכל משתמש בנפרד. לכן מבצעים חותמים לארגון על כתב העברת זכויות וייפוי כוח, והארגון מנהל משא ומתן, גובה ומחלק. לפי נתוניה, עילם מאגדת כך זכויות של כ-4,000 מוסיקאים.

גם החוק בנוי כך. סעיף 3א לחוק זכויות מבצעים ומשדרים קובע שהתמלוג הראוי על השמעה והצגה של ביצוע משולם לארגון התמלוגים שמייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים, ושהארגון מעביר את הכסף גם למי שאינו חבר בו. מאז 2023 את הגבייה מעסקים ומגופים ציבוריים מנהל אשל"מ, שותפות רשומה של עילם ואשכולות, ולא כל ארגון לחוד. ברשימת המשתמשים שאשל"מ פונה אליהם מופיעים, בין השאר, רשויות מקומיות, מסעדות, אולמות וגני אירועים, מלונות, חנויות וחדרי כושר.

בתיקון לחוק שאושר בכנסת במאי 2026, שרוב סעיפיו נכנסים לתוקף ב-20.5.2027 לפי הנוסח המשולב בוויקיטקסט, נקבע במפורש שתביעה על הפרת הזכות לתמלוג ראוי רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג, ושתקופת ההתיישנות שלה שלוש שנים. רקע על החוק תמצאו במדריך לחוק זכויות מבצעים, והשוואה בין הארגונים במדריך אקו"ם, עיל"ם, אשכולות והפי"ל זה לצד זה.

קודם רישיון, אחר כך מכתבים

אכיפה מתחילה בניסיון להסדיר, לא בתביעה. אשכולות פרסמה באוגוסט 2025 מדיניות אכיפה מול גופי מדיה ברשת שפועלים בלי רישיון: תחנות רדיו, שירותי סטרימינג, אתרי חדשות ורשתות חברתיות. לפי המדיניות, אחרי שהשימוש מתועד הגוף מקבל פנייה להסדרת רישיון, אחר כך תזכורת ואחר כך מכתב התראה של עורך דין, עם 30 יום בין שלב לשלב. רק אם גם ההתראה לא הובילה לרישיון מוגשת תביעה, עם דרישה לפיצוי סטטוטורי ולצו מניעה.

בעילם האחריות על כך מוטלת על המחלקה המשפטית, שפועלת יחד עם הארגון היציג מול גופים ועסקים שמשתמשים בביצועים ואינם משלמים, ובמקביל מנסחת את ההסכמים עם המשתמשים שכן משלמים. מכאן גם ההיגיון של התהליך: המטרה היא רישיון ותשלום על העבר, ופסק דין הוא הכלי האחרון.

מה בית המשפט יכול לתת

לפי סעיף 5 לחוק זכויות מבצעים, למבצע שזכותו הופרה עומדות כל התרופות האזרחיות שיש לבעל זכות יוצרים. בחוק זכות יוצרים זה אומר בעיקר:

  • צו מניעה: בתביעת הפרה התובע זכאי לצו מניעה, אלא אם בית המשפט מוצא טעם שלא לתת אותו.
  • פיצוי בלי הוכחת נזק: עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, כשסדרת מעשים אחת נחשבת הפרה אחת. בית המשפט שוקל, בין השאר, את היקף ההפרה, משכה, הרווח של המפר ותום ליבו.
  • תפיסה ודין וחשבון: חוק זכויות מבצעים מאפשר לצוות על תפיסה או איסור הפצה של הקלטות, וחוק זכות יוצרים מאפשר לחייב את המפר למסור פירוט של ההפרה.

התיקון של 2026 משנה את התמונה בתביעות על תמלוג ראוי החל מ-20.5.2027. בית המשפט יוכל לפסוק סעד כספי בלבד, והפיצוי בלי הוכחת נזק לא יעלה על הגבוה מבין שני סכומים: פי שלושה מהתעריף השנתי שפרסם הארגון (או פי עשרה מתעריף לאירוע מסוים), או 25,000 ש"ח. עסק זעיר, שמחזורו אינו עולה על תקרת עוסק פטור, יוצא מהגדרת ביצוע פומבי, אלא אם השמעת ביצועים היא חלק מהותי מעיסוקו. ומהצד השני, הארגון היציג יחויב לפרסם תעריפים ואמות מידה לחלוקה ולפעול באופן שוויוני כלפי חברים ומי שאינם חברים.

מה קרה בתיקים עצמם

רדיו קול ברמה. אשכולות ועילם תבעו יחד את התחנה, בטענה ששידרה ביצועים מוגנים במשך שנים בלי הסכם. לפי סרוגים, עילם הגיעה עם התחנה להסדר של 22,500 ש"ח בשנה, ואשכולות המשיכה בתביעה. באוגוסט 2025 פסק בית משפט השלום בתל אביב (השופט אהרון אורנשטיין) לטובת אשכולות: 350 אלף ש"ח פיצוי על הפרות עד 2021, ועוד הוצאות ושכר טרחה, כ-400 אלף ש"ח בסך הכול. לפי וואלה, השופט קבע שמדובר בהפרה חמורה, שיטתית ומתמשכת. לפי סרוגים, הבקשה לצו מניעה קבוע נדחתה.

רשתות הקולנוע. ביוני 2023 תבעו אשכולות ועילם את סינמה סיטי, פלאנט ורב חן על הצגת ביצועים בלי רישיון. בדצמבר 2023 ניתן צו מניעה נגד פלאנט ורב חן. ynet הדגיש שהצו ניתן משום שלא הוגש כתב הגנה ולא משום שהתביעה התקבלה לגופה, שהקרנת סרטים ישראליים נעצרה לכמה ימים, ושבמצב כזה פסק הדין בדרך כלל מבוטל והדיון חוזר למהות.

סטרימינג ואתרים. באביב 2023 תבעה אשכולות את נטפליקס, ולפי דיווח שלה בית המשפט דחה את טענת החברה שאין לו סמכות לדון בתיק. בדצמבר 2023 תבעה אשכולות את מפעילות האתר Screen IL, שמשדר תוכן ישראלי לישראלים בחו"ל, ולפי אייס דרשה צו מניעה קבוע ופיצוי של מיליון ש"ח. תוצאות שני התיקים לא פורסמו במקורות שבדקנו.

מה אתם יכולים לעשות לבד, ומה לא

יש דברים שרק אתם יכולים לעשות. הארגון לא יודע מה הקלטתם אם לא הצהרתם: עילם מבהירה שאין לה מקורות מידע משלה על ההקלטות שבהן השתתפתם, ושרק ההצהרות שלכם קובעות את הזכאות. בלי רישום והצהרה, גם אכיפה מוצלחת לא תגיע אליכם (ראו רישום כמבצעים בעילם).

יש גם גבולות. תמלוגי השמעה והצגה משולמים לארגון היציג ולא ישירות לכם, ולכן מכתב דרישה אישי למסעדה או לתחנה לא צפוי להוביל לתשלום אליכם. אם חתמתם לעילם על כתב העברת זכויות, עילם מחזיקה בזכויות מול המשתמשים, והיא מזהירה שחתימה נוספת על העברת זכויות למפיק יוצרת מצב שבו הזכויות כאילו נמכרו פעמיים. מה שנשאר אישי הוא ההחלטה למה אתם מסכימים כשמקליטים אתכם, והזכות המוסרית לשם ולשלמות הביצוע: לפי התיקון, תביעה על פגיעה בה מגיש המבצע עצמו. על הזכות המוסרית של יוצרים ראו הזכות המוסרית בישראל.

איך מדווחים על שימוש לא מורשה

שמעתם ביצוע שלכם בעסק, בשידור או ברשת ואתם חושדים שאין רישיון? אל תתעמתו עם המקום. תעדו ופנו לארגון שמייצג אתכם: עילם לנגינה, ניצוח והרכבים, אשכולות לשירה, משחק ודיבוב. ההשמעה בעסקים מטופלת דרך אשל"מ, אבל פנייה דרך הארגון שלכם מבטיחה שהמידע יגיע למי שמחלק לכם את הכסף. להעלאות ליוטיוב ולרשתות יש גם מסלולי הסרה של הפלטפורמות עצמן, המפורטים במדריך לשימוש לא מורשה ברשת.

מה כדאי לצרף לפנייה:

  • שם המקום או הגוף, כתובת או קישור, ותאריך ושעה של השימוש.
  • מה הושמע או הוצג: שם השיר, האלבום או התוכנית, והתפקיד שלכם בהקלטה.
  • תיעוד: הקלטה קצרה, צילום מסך או מודעה שמראה שהאירוע מסחרי.
  • האם השימוש חוזר: משדר קבוע, פלייליסט של רשת, אתר שמציג תוכן באופן שוטף.
  • הפרטים שלכם בארגון, כדי לקשר את הפנייה לרפרטואר שהצהרתם עליו.

רשימת בדיקה

  • אתם רשומים בארגון הנכון, וההצהרות על כל ההקלטות מעודכנות.
  • לפני כל הקלטה: רשות שימוש בכתב למטרות מוגדרות, בלי העברת זכויות גורפת.
  • שומרים עותק של כל מסמך שחתמתם עליו בהפקה.
  • שימוש חשוד מתועד עם תאריך, מקום ומה הושמע, ונשלח לארגון.
  • לא שולחים מכתבי דרישה אישיים על תמלוגי השמעה; זה תפקיד הארגון היציג.
  • כשהשם שלכם הושמט או שהביצוע עוות, שקלו ייעוץ משפטי אישי (ראו לעבוד עם עורך דין).

מקורות והרחבה

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. בדקו את המקורות לפני שאתם מסתמכים עליו.

הצטרפות לאיגוד

דילוג לתוכן